הידעתם, גם אתם (כנראה) מידפאקרים

מיהו המידפאקר (Midpacker)? אתם, אני, כמעט כולנו. אז נכון שיש את הפודיומיסטים ורצי-העל, אבל גם לנו מגיע שישמעו את קולנו. נמרוד בשן, מידפאקר בהגדרה, מנסה לאפיין קווים לדמותו של המידפאקר

אחרי שנים של צריכה (האמת בלתי מבוקרת) של תוכן של רצים, הגעתי למסקנה שגם קולם של המידפאקרים צריך להישמע. (מעתה והלאה כל הפניות בזכר פונות גם לנקבה באופן מלא ולחלוטין). ולכל הסוטים או סתם אלה שמתגנב להם עכשיו חצי חיוך זדוני מלוכלך לזווית הפה – הכוונה היא ל- Midpacker ולא לשום דבר אחר. איזה מין ראש יש לכם?

כרץ אני מוצף בערב רב של תוכן. זו לא תלונה. אילו דברים איכותיים באמת. למשל יש את כל המידע הפרקטי והמצוין שבא לידי ביטוי בסקירות הציוד והנעליים והיורד לפרטי הפרטים של איזה בד מסונטז גנטית יש לך ב- mesh וכמה סנטימטר מרובע הוסיפו לכיס השמאלי עליון בווסט החדש של החברה ההיא שעושה סרטונים מטורפים.

ויש את הכתבות בנושא אימון, תזונה ושאר כל מה שקשור ליום יום של מה שנקרא "להיות רץ", החל מחיזוקים וכלה באיזה אגוז נכון לערבב עם איזה גוג'י ברי, באיזו דקה, אחרי איזה סוג אימון כדי להעלות את הסח"ח לתפוקה מקסימלית.

ויש את סיפורי הגבורה (לא בלשון מליצית אלא במלוא מובן המילה ומלוא הרספקט) של הישגים מטורפים של אנשים מתוך הקהילה (כן אנחנו קהילה ולא יעזור לכם כלום). זה כותב על ה- TDS UTMB, ההיא כותבת על ה- 100 מייל באיטליה, ההוא תפר הרים בשוויץ – הישגים באמת פנומנליים של אנשים אמיתיים שיוצא לך לפגוש פה ושם בריצות הכנה או סתם בארוכות מזדמנות. אז אתה קורא עליהם ופתאום הנה הם מולך ואתה אומר לעצמך – "וולאק, אני יודע מי זה".

יש כמובן את הסיפורים של הזאוסים והאתנות של עולם הריצה – ה"אלים". האנשים והנשים העל-אנושיים האלה שעושים FKTים, מדלגים על המטרהורן לארוחת בוקר כסוג של מתאבן, או עושיםR2R2R  בגרנד קניון ושוברים את השיא בדרך לארוחת צהריים או מנצחות את ההארד רוק 100 בדרך לעוד retreat של ריצה בבהוטן ועוד ועוד.

אז יש את כל זה, וזה טוב וזה עוזר וזה נהדר. אבל חשבתי שיש, קול נוסף שראוי שישמע, שיש מקום או כדאי להקשיב לו וחשבתי לנסות, מדי פעם, להיות הקול הזה – קולו של המידפאקר.

חשבתי הרבה על מי זה המידפאקר ומהם הקווים לדמותו ואין לי הגדרה ממשית. אני חושב על עצמי כמידפאקר לחלוטין בכל רמ"ח אברי ושס"ה גידי, אבל הגדרה מילונית קצרה (או אפילו ארוכה) של מה זה כן מידפאקר, לא הצלחתי לייצר. יש בעייני שני דברים שאולי יאפיינו את המידפאקר – מה הוא לא, וכמה קווים לדמותו כנגזרת של התוכן לרצים אליו התייחסתי קודם.

המידפאקר הוא קודם כל לא:

• הוא לא פודיומיסט ולא היה אף פעם. גם לא יהיה (למרות שבסתר ליבו הוא מקווה שימשיך לרוץ גם בגיל 70 ואז אם יהיה היחיד בקטגוריה… טוב אתם יודעים חשבון בסיסי). מי שזכה לפודיום גם אם זה ב"מירוץ סמטת הנגב 3 להנצחת החתול הדרוס מאתמול", אוטומטית ומבלי זכות ערעור מנושל מקבוצת המידפאקרים.
• הוא בטח לא הזאוסים או האתנות וגם לא האלים המהלכים בתוכנו. הוא אולי יהיה פעם ב- UTMB או ב- Zugspitze או בדומיהם, אבל זה יהיה למרחקי הביניים בלבד ורק כדי להריח את זה.
• הוא לא עשה FKT בשום דבר יותר מאשר באיזה סגמנט בסטרבה, שמייצג שביל נידח ליד הבית שאף אחד אבל אף אחד לא רץ שם חוץ ממנו.
• הוא לא פנומן של ריצה. הוא כן רץ ואפילו הרבה כמובן. הוא עשה כמה וכמה מרתונים ואפילו כמה וכמה אולטרות והגיע תמיד…נו טוב….באמצע כזה.

אז מה הוא כן? הוא רץ. זה בטוח. לא רק רץ כפעולה אלא הוא a is רץ. רץ אמיתי ונכון ויפה ומכובד. הוא משקיע ומתאמן לפי תוכנית ועושה חיזוקים ואוכל כמו שצריך (לרוב). ויש עוד כמה קווים לדמותו:

• הוא מכיר ומשנן בצורה קונסיסטנטית למדי את כל ההישגים של הזאוסים והאתנות למיניהן. לפעמים הוא אפילו לא יכול להתאפק ועושה share להישג זה או אחר ומתוודה קבל עם ועולם על ה- crush (או man crush) שיש לו אליהם.
• הוא עושה שימוש בהישגים של אותם "אלים" כאמצעי מוטיבציה לעצמו מעת לעת. לא נדיר למצוא אותו צופה בסרטון של ריצת הטיפוס האחרונה של קיליאן או סרטון טריילר של מירוץ זה או אחר בישיבה המנדטורית בשירותים לפני יציאה לארוכה או אימון עליות. כן. זה לא רק אני. נכון שזה לא רק אני?
• הוא קורא בשקיקה וצופה באדיקות בחלק ניכר של כל סקירות הציוד. הוא יכול לשבת ולהקדיש זמן גדול מיומו (עם עדיפות גדולה לשעות העבודה) להבנת השינויים בנעל החדשה שיצאה בשבוע שעבר לשוק. השלב הבא כמובן הוא להיכנס לאתר רכישת הנעליים, לשים price alert על הנעל ולחכות למייל המשמח לקראת הרכישה.
• הוא יישם באופן מיידי את פיסות המידע בתחום האימון/תזונה וכיו"ב שנראות לו. התוצאה היא שהיום שלו מתמלא בהמון קטנות שצריך לזכור ליישם כמו אוכל, חיזוק, שתייה ועוד כל מיני דברים שצריך לעשות ו"לוקח רק 10 דקות ביום". ואז אחרי שאסף מספיק 10 דקות כאלה ועד שלא נשאר לו הרבה מהיום – יעשה חישוב מסלול מחדש ויישאר רק עם שתיים שלוש פרקטיקות. התהליך הזה יחזור על עצמו אחת לכמה חודשים.

יש עוד אבל נראה לי שהרעיון הובן. כמובן שזו רק דעתי האישית וכמובן שכל אחד יכול להגדיר כל דבר בכל צורה. אבל אם חשבתם על עצמכם כמידפאקרים, תקראו את זה שוב רגע…מה לא נכון?

בקיצור – בין אם הסכמתם להגדרה ובין אם לאו, מדי פעם אדגום אתכם ואנסה לשקף דברים מזווית הראיה של המידפאקר או לפחות מי שאני רואה כמידפאקר. מקווה שזה יהיה מענין, מועיל או לכל הפחות משעשע באופן חלקי.

מעניין לעניין באותו עניין. לא יודע אם אתם אוהבים או לא פודקאסטים. אם כן, אז אני מניח שאת הפודקסט הזה אתם מכירים. אם לא, מקום לא רע להתחיל לדעתי. Rich Roll הוא אולטרה – ספורטאי (כמה הישגים בקליפת אגוז – 5 אירונמנים גב אל גב בחמישה ימים, מירוץ שחיה/ריצה Otelo ועוד ועוד) שהיה פעם עורך דין ועשה הסבה לגורו תזונה, כותב ספרים (יש לו ספר לא רע בכלל בשם Finding Ultra) אבל בעיקר פודקסטאי (פודקסטיונר?) שמראין אנשים מרתקים בכל מיני תחומים.

יש לו אג'נדה טבעונית והוא נוטה לרוחניקיות אבל לא חייבים לזרום עם זה. הוא כן אבל מראיין אנשים מאוד מענינים ועושה את זה בדרך ממש נחמדה ובעיקר נגישה. אני הייתי מתחיל עם ראיון שעשה לאחרונה עם לאנס ארמנסטרונג. אני אישית מאוד אהבתי את הראיון – הוא לא עושה ללאנס הנחות מצד אחד ואפשר לראות באיזשהו שלב שלאנס אפילו מתרץ שהוא "חייב לזוז" או משהו כזה. מצד שני אבל, הוא עדיין נותן לארמסטרונג מקום לתת את הזווית שלו. הנה הראיון הספיציפי הזה ומשם אפשר ללכת ולצרוך את ריץ' בכל דרך. תנסו.
הראיון הזה גם צולם ביוטיוב למי שחייב ויזואליה.