לרדוף אחרי פסגות בקצה העולם – אפילוג

הפרק האחרון המסכם את המסע של רועי צינמן בניו זילנד עם קצת תובנות לרצים שאולי מעוניינים לעשות מסע כזה בעצמם

שורה תחתונה ותובנות לציבור הרצים
אין כאן מטרה לשכנע מישהו לעשות בדיוק את מה שעשיתי, אבל בכל זאת מספר הערות פרקטיות: ניו זילנד היא יעד מדהים לטיול בכלל ולחובבי ריצת השטח בפרט, ואני מעריך שהקונספט החדש של אייזק וויל יצליח מאד. צריך רק להביא בחשבון שחלק מהמסלולים קשים ומסוכנים הרבה יותר מהשבילים באירופה, במיוחד במזג אוויר סוער, שיכול להיות בכל עת בשנה. ציד הוא תחביב נפוץ בניו זילנד, חלק גדול מהאדמות בבעלות פרטית, וכדאי להיות סגורים על המסלול והניווט לפני שיורדים לשטח ובכלל כדאי, גם לרצים מנוסים, להצטרף למסגרת מסודרת מקומית כלשהי.

למי שיקר וקשה להגיע לניו זילנד אני ממליץ להצטרף לאחד ממחנות האימונים או המסעות המוצעים ע"י קבוצות ריצת שטח ישראליות. לחלופין, או למי שרוצה להכיר רצים ממקומות אחרים בעולם, חפשו מחנות אימונים המתקיימים למרוצים הגדולים באירופה, בהם רצים על מסלול של 100-170 ק״מ במשך 3-5 ימים עם רצים חזקים מרחבי העולם ומדריכים בעלי שם. מבטיח לכם שזו זו חוויה מהנה יותר מהמרוץ עצמו.

ולסיכום ווידוי קטן – כתבתי על חוויותיי בעיקר בשביל עצמי, כי הזיכרון מתעמעם עם הזמן, אבל גם אולי כדי לתת השראה למי שרוצה להעז ולהגשים חלום חיים בהזדמנות המתאימה. הכושר הנוכחי שלנו הרי לא יישאר לעד.

רועי.

לרדוף אחרי פסגות בקצה העולם: פרק ראשון, שני, שלישי, רביעי, חמישי ושישי.