על ריצות אולטרה-מרתון בטח כבר שמעתם. ועל אולטרה-מרתון רב יומי? קובי אורן, מאמן ורץ אולטרה-מרתון רב-יומי, מסביר על אחד מתחומי הריצה שרובנו לא מכיר לעומק

הואיל ובתחום ריצת האולטרה-מרתון רובכם מכיר את ריצות ההרים, אני אנסה להרחיב (קצת) אודות תחום אולטרה-מרתון פחות מוכר בארצנו – אולטרה-מרתון רב-יומי. במאמר קצר זה אסביר באופן מאוד טכני את הנושא, בשני המאמרים הבאים אסביר את פועלי בתחום האולטרה מרתון הרב-יומי, וארחיב על היעד שלי השנה.

אולטרה-מרתון רב-יומי או מרוץ רב-יומי הוא מרוץ בו הרץ מקבל פרק זמן קצוב בו עליו לרוץ את המרחק הארוך ביותר. המסלול הוא על פי רוב מעגלי. הרץ מקבל שבב עימו הוא רץ, ובמסלול יש כמה שטיחי מדידה. בדרך כלל המסלול הוא על תוואי של אספלט (על מנת לסייע לרץ לגמוע את המרחק הרב ביותר) או על משטח רקורטן (ודומיו) באצטדיונים. ליד המסלול ממוקמים אוהלים לרצים ובהם מקלחות, שירותים ומטבחים. הרץ אחראי על ניהול הזמן שלו בעת המרוץ. הוא יכול לרוץ כל הזמן ,לישון ולהתקלח, למעט עזיבה של מתחם המסלול. מנצח המרוץ הוא הרץ שבפרק הזמן הנתון גומע את המרחק הגדול ביותר.

מרוצי אולטרה-מרתון רב-יומיים קיימים מאות בשנים. הם החלו ממגוון סיבות החל מניסיונות של אנשים לחצות יבשות, הימורים על כמה מסוגל אדם לרוץ, וכלה ברצון לבדוק את גבולות הגוף האנושי. רוב המרוצים הרב-יומיים עברו למתחמים מוגדרים לפני יותר ממאה שנה ממגוון סיבות: ראשית, היה יותר קל לתחזק את הרצים במתחם מוגדר. שנית, המסלול היה מדיד והיה קל לפקח על הרצים שמתקדמים במרחק, בניגוד למרוצים רב-יומיים POINT TO POINT, שבהם לא פעם היו ניסיונות רמאות.

כיום בגזרת ריצת האולטרה-מרתון, הריצות הרב-יומיות נמדדות על פי רוב על ידי איגוד האתלטיקה המקומי, ומקבלות אישור בין לאומי. בנוסף הואיל והמרחק מדוד עד לרמת המטר, כל רץ יודע מה היא יכולתו היחסית ומהו מיקומו הבינלאומי זאת לעומת ריצת אולטרה-מרתון בשטח.

אסביר את עצמי, רץ שניצח מרוץ 100 מייל בהרים, אינו האלוף של התחום או "הכי טוב בתחום ריצת מאה מייל", היות ולא ניתן לבצע השוואה בין המסלול שעשה לבין מסלול מאה מייל אחר. אפילו באותו מסלול עשויים להיות שינויים משנה לשנה.

לעומת זאת, במרוצים הרב-יומיים, רץ שעשה ביומיים 400 קילומטר הוא בהשוואה ישירה לכל רץ שרץ יומיים עלי אדמות את אותו המרחק. אין הבדל בהשוואת המרחק ביניהם.

ריצות האולטרה-מרתון הרב-יומיות מתחילות ממרחקים של יומיים, שלושה ימים, 6 ימים, 10 ימים, 1,000 מייל או 16 יום, 3,100 מייל או 52 יום. לכאורה שני האחרונים הם "מרחקים" ולא על בסיס ימים ולכן נשמעים כלא מתאימים להגדרה. אם זאת על פי רוב מדובר במרוצים בהם ניתנים לרצים פרק זמן מוגדר. הם אחראיים על ניהולו היום-יומי. אין להם הקצבת מרחק יומית, הם גם יכולים לבחור להמשיך לרוץ מעבר למרחק. המנצח נקבע לפי מי שמגיע ליעד המספרי – או 1,000 מייל או 3,100 מייל.

המרוצים הרב-יומיים מבחינת בניית יכולות, על פי רוב מתחילים ממרוצי "סבולת בני 24 שעות". הם כמובן אינם אולטרה-מרתון רב-יומי מתוקף פרק הזמן בו הרץ מתחרה. בשדה הריצות סבולת ישנם אלפי רצים בעולם אך כמובן שככל שהמרחקים עולים, כך קטן מספר הרצים המשתתפים בעולם. אם בריצות הסבולת המובילות בעולם יכולים להיות מוזנקים למרוץ מאות רצים, למרוץ היבשתי הארוך המדוד עלי אדמות 3,100 מייל בניו-יורק מזנקים בין 10 ל-16 רצים בלבד.

קובי אורן, הוא פסיכולוג קליני ומאמן ריצה. הוא רץ אולטרה-מרתון רב-יומי, מנצח 7 מרוצי אולטרה-מרתון רב-יומיים בין לאומיים ואלוף העולם לריצה רב-יומית ל-10 ימים לשנת 2016 (ניו יורק 1,215 ק"מ).

השארת תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם.