UTMB – אחד ממירוצי האולטרה-מרתון הקשים והיוקרתיים בעולם, אליו נושאים עיניים רצים מכל העולם. ארבע אותיות שמסמלות כמיהה אל יעד, אל פסגה, אל הגשמת חלום. האולטרה-מרתוניסט הישראלי רומן ספיבק, צלח בשנים האחרונות עשרות אלפי קילומטרים באימונים ובמירוצים בארץ ובעולם, ובשבוע הבא הוא יתייצב על קו הזינוק של המירוץ. בכתבה לאתר RunGuru.co.il מספר רומן על הדרך הקשה וההכנות למירוץ, כתבה ראשונה בסידרה

ה-UTMB. צירוף אותיות שהפך לאחד היעדים המבוקשים והנחשקים של עולם ריצת השטח. רבות סופר על המסלול הקשה והמרהיב הזה שמקיף את רכס המון בלאן העצום ובדרך עובר באלפים הצרפתים, חוצה את הגבול לדולומיטים האיטלקיים באזור COURMAYER, מטפס על רמת הרים עד לגובה של למעלה מ-2,500 מטר ואז יורד לאזור LA FOULY ו- CHAMPEX בשוויץ ומטפס חזרה לעליות של LA GIETE, CATOGNE ו-TETE AUX VENTES לפני שיורד חזרה לעיירת הסקי המפורסמת CHAMONIX. יותר מ-170 ק"מ ולמעלה מ-10,000 מטרים של טיפוס מצטבר. כ-2,300 ספורטאים שהתחרו ברחבי העולם בשלל אירועים מטורפים בכדי לצבור ניקוד לאתגר הזה יעמדו על קו הזינוק. כ-1,500 יסיימו. אני מקווה להיות אחד מהם.

MB
העיירה Chamonix למרגלות המון-בלאן 

עד כאן המספרים היבשים. קודם כל ומעבר לכל מדובר בהרפתקאה אפית, רחבת ידיים ומרגשת מאוד בעיקר בגלל הקושי, הנוף וגודל המעמד שבה. מדובר בסיפור שכל מתחרה באירוע הולך ליצור, ושהולך להחקק בזכרון מאותו הרגע לעד. הזרימה והתנועה בתוך כל הטבע והנוף האלפיני שמאפיין את המסלול, רגעי האופוריה, הייאוש והשפל, הקצוות שאליהם אגיע פעמים רבות לאורך המסלול, האקלים הבלתי צפוי, הריצה בלילה והמעבר אל תוך היום הבא ואל תוך הלילה השני, שבמהלכו אקווה להגיע לקו הסיום. זה הולך להיות מסע בלתי נשכח. אני מוכן לזה וסופר את השעות לתחילת האירוע. לאחר כמעט 4 שנים של אימונים ותחרויות ולימוד בלתי פוסק, בעוד כשבוע זה מגיע. מאיפה כל זה התחיל?

התחנות בדרך ל-UTMB

"רק שתדע, מירוץ י-ם אל ים נותן לך 3 נקודות ל-UTMB" פלט אחי דרך השפורפרת. לפני רגע עשיתי 80 ק"מ לראשונה בחיי ועכשיו אני מהרהר בצליחת 130 ק"מ. המחשבה שיש סיכוי שמתישהו בשנים הקרובות אגיע למירוץ הזה באלפים הבזיקה בראשי לראשונה. שכנעתי את עצמי שאני נרשם לא בשביל הנקודות אלא בשביל החוויה, וכך באפריל 2013 הייתי על קו הזינוק בגן החיות התנ"כי בירושלים. פחות מ-16 שעות לאחר מכן, כאוב ומחוייך, חציתי את קו הסיום. הייתי תשוש ומכווץ אבל כבר אז ידעתי שאני צמא לעוד. עוד מירוצים, עוד אתגרים, עוד ניסיון בעולם האולטרה. באותה השנה הספקתי לסיים בהצלחה את מקצה 100 ק"מ בסובב עמק, לעלות 27 פעמים את מקצה המדרגות של חיפה ב-18 שעות ולראשונה הכרתי את צוק מנרה שאליו אהיה עתיד לחזור עוד פעמים רבות. באותה שנה עשיתי לראשונה גם אולטרה בחו"ל – ZUGSPITZ ULTRATRAIL למרחק של 100 ק"מ באלפים הבוואריים, שלימדו אותי פרקים בכאב וצניעות. מעל הכל הבנתי שיש לי עוד דרך ארוכה לעבור עד שארגיש בנוח בשטח אלפיני.

presentation 1
רומן בקו הסיום של י-ם אל ים

ב-2014 חזרתי להרים באירופה למירוץ 80 ק"מ משופע בדולומיטים באיטליה, ה-TRANS D'HAVET. קיוויתי לבדוק את התקדמותי באימונים ובייחוד את שיפור הטכניקה שלי בריצה בירידות. לצערי, המירוץ הופסק לאחר כ-9 שעות מפרכות לאחר שמזג האוויר השתנה מקצה לקצה, מחום ולחות לסופת גשמים ורוחות חזקות, מה שהכריח את המארגנים לסגור את המסלול. הייתי מאוכזב, אך כאימון בתנאי קיצון זה היה אירוע מכונן עבורי. צוקי מנרה והרי ירושלים לא הרגישו אותו הדבר לאחר מכן. באותה השנה סיימתי את ה-100 מייל הראשון שלי (סובב עמק 166 ק"מ) בתוצאה שעדיין נחשבת לשיא ישראלי במרחק זה. תפקוד במצב שהוא ברובו ריצה למעלה מ-19 שעות, הראה לי שהגוף שלי סופג את המרחק הזה בהצלחה וכי החלום להגיע ל-UTMB קורם עור וגידים. לאחר שסיימתי את סובב עמק, צברתי מספיק נקודות ויכלתי לראשונה להגיש מועמדות להיכנס להגרלה לאירוע המיוחל. לצערי, ואולי גם לשמחתי לא התקבלתי ל-UTMB ב-2015 ולכן הייתי צריך לצבור עוד אתגרים וחוויות בטרם אפגוש את קו הזינוק ב-CHAMONIX. בכל מקרה הייתי כבר במקום אחר. עברתי שינוי מילד הרפתקן לרץ שטח וכאמור, הייתי רק רעב לעוד.

ההמשך, בכתבה הבאה.

רומן ספיבק, בעלים ומאמן בקבוצת summit. רץ שטח ואולטרה מרתון מ-2010 ופועל לקידום התחום בישראל.

השארת תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם.