אתגר החרמון – סיכום וסרט המרוץ

סרט אתגר החרמון וסיכום קצר מממה שחוווים הרצים במו רגליהם. ללא ספק מדובר במרוץ שונה מכל מה שהכרתם

כשבועיים עברו מאז הסתיים אתגר החרמון בהפקת מרתון ישראל – המרוץ הראשון בעידן הקורונה. באותו בוקר, רחבת הרכבל התחתון התחילה להתמלא אט אט. אפשר היה לראות את החיוכים של הרצים שסבלו תקופה ארוכה של ביטולי אירועים, שמחים שסוף סוף זה קורה.

מיד עם הזינוק החיוכים האלה התחלפו בנשימות קצובות עם העלייה הראשונה שלקחה את הרצים לכיוון הרכבל העליון. החרמון הוא קשוח. אין לו זמן לתת לרצים להתרגל לתנאים – הוא מיד בהתחלה מעמיד בפניהם קירות של עליות שמאלצות אותם להוריד הילוך ולהיות זהירים עם הקצבים.

העלייה הראשונה מעבירה את רוב הרצים להליכה. אי אפשר אחרת. טור ארוך וצבעוני של מוזנקי הקפסולות משתרך במעלה החרמון וצובע את השבילים בצבעים זוהרים. מי שמטפס מספיק מהר עוד מצליח לתפוס את הזריחה המטורפת מהחרמון שצופה על מרבדי עננים הפרושים למרחוק.

מי שהגיע לפסגה יודע שזה עוד לא הסוף. מכאן ממשיכים הרצים בדרך הטכנית של הר חבושית – דרך כאוטית של סלעים, זיזים וסימפוניה של שיפועים שמפתה את הרץ להגביר קצב אבל שמה בפניו לא מעט מכשולים שמחייבים אותו להאט.

כשהרגליים עייפות מהירידה הטכנית זה הזמן לגראנד-פינאלה: עלייה בציר החשמל עד לנקודת הסיום. מי ששמר על כוחותיו, עולה את העלייה בצעדים עקביים ומהירים. מי שלא, יחווה את עוצמת ההר ברגליו. ככל שמתקרבים לסיום, המוזיקה נשמעת, צהלות המסיימים והסוף שסוחט עוד מאמץ אחרון מהרגליים, כבר מגיע.

אתגר החרמון הוא לא עוד מרוץ, הוא חוויה שהרגליים והלב זוכרים, הרבה אחרי שהוא מסתיים.