דו"ח מרוץ: OROBIE ULTRA TRAIL

איתן דולפן בחר באתגר לא פשוט למרוץ הראשון שלו בחו"ל – OROBIE ULTRA TRAIL. אילו מקצים מחכים לכם שם, איפה כדאי להתאכסן ואיזו אווירה מכינים לכם האיטלקים – הכל בדו"ח המרוץ המלא

אתר המרוץ: OROBIE ULTRA TRAIL

מקצים

לאורובי אולטרה טרייל (OROBIE ULTRA TRAIL) יש שלושה מקצים:
20 ק"מ עם 700 מטר טיפוס – מרוץ שטח לילי מעגלי, שמתחיל ומסתיים בברגמו (500 משתתפים).
70 ק"מ עם 4,200 מטר טיפוס – מרוץ מנקודה לנקודה, שמתחיל בקרונה ומסתיים בברגמו (1,020 משתתפים), מעניק 4 נקודות ITRA.
140 ק"מ עם 9,500 מטר טיפוס – מרוץ מנקודה לנקודה, שמתחיל בקלוסונה ומסתיים בברגמו (280 משתתפים), מעניק 6 נקודות ITRA.

הרשמה

ההרשמה למקצה ה-140 ק"מ מותנת בביצוע מרוץ אחד מעל 100 ק"מ בשלוש השנים האחרונות, או לחלופין בביצוע של מרוץ אחד, שבין 42 ק"מ ל- 69 ק"מ ועוד מרוץ, שבין 70 ק"מ ל- 99 ק"מ בשלוש השנים האחרונות. הרישום למקצים של ה- 20 ק"מ וה- 70 ק"מ אינו מותנה במרוצים קודמים. לכל המקצים נדרש אישור רפואי חתום על ידי רופא ספורט. ההרשמה נסגרת חודש לפני האירוע.

מחירים

מקצה ה- 20 ק"מ: הרשמה מוקדמת –  25 יורו, הרשמה מאוחרת – 35 יורו.
מקצה ה- 70 ק"מ: הרשמה מוקדמת – 60 יורו, הרשמה מאוחרת – 90 יורו.
מקצה ה- 140 ק"מ: הרשמה מוקדמת – 120 יורו, הרשמה מאוחרת – 150 יורו.

ציוד חובה: מעיל רוח, מכנסי רוח ארוכים, וסט ריצה, 1 ליטר מים, אוכל, פנס + סוללות החלפה, שמיכת מילוט, תחבושת אלסטית, טלפון, כוס רב פעמית, משרוקית. – כל ציוד החובה נבדק בחלוקת מספרי החזה ואיסוף ערכות המרוץ.

לוגיסטיקה

בסיס המרוץ הוא העיר ברגמו, שנמצאת במרחק שעה נסיעה באוטובוס מזרחית למילאנו. ברגמו מחולקת לעיר תחתית (העיר המודרנית) ולעיר עילית (העיר העתיקה, שהוכרה לפני חודש כאתר מורשת עולמית). משרדי ההפקה ונקודת איסוף ערכת המרוץ נמצאים בעיר התחתית. גם האוטובוסים, שיוצאים ביום המרוץ לנקודות הזינוק של מקצי ה- 70 וה- 140, יוצאים ממשרדי האירוע בעיר התחתית. למרות שכל הדברים הללו נמצאים בעיר התחתית, עדיף לישון בעיר העילית, מכיוון שנקודת הסיום של מקצי האולטרה, היא בכיכר המרכזית (פיאצה וקיה) של העיר העתיקה. בכל מקרה וללא קשר למרוץ, בעיר העתיקה נמצאים בתי הקפה, המסעדות והאתרים ההיסטוריים, ומומלץ לישון שם.

יום המרוץ (מקצה ה- 70 ק"מ)

האוטובוסים יוצאים בשעה שש בבוקר בסדר מופתי מהעיר התחתית של ברגמו לכיוון נקודת הזינוק – קרונה. אחרי נסיעה של שעה ורבע בכבישים מתפתלים בין נחלים, עמקים והרים, מגיעים לכפר הקטן (כ- 400 תושבים), שנמצא כ- 35 ק"מ צפונית לברגמו. קרונה ממוקמת בגובה 1,000 מטר והיא מוקפת בהרים הפראלפים. כשיורדים מהאוטובוס, החום והלחות של ברגמו (כ- 30 מעלות) מתחלפים במהירות לקרירות נעימה (כ- 20 מעלות).
למרות שברשימת המשתתפים יש ייצוג ל- 38 מדינות (מתוכם 5 ישראלים, שכולם גם סיימו), רוב מוחלט של המשתתפים הם איטלקים מקומיים: 89 אחוז מהמשתתפים במקצה ה- 70 ק"מ הם איטלקים ו- 48 אחוז מהמשתתפים הם תושבי ברגמו (ברגמסקים). ניכר עליהם, שהם מכירים את ההרים ואת אופי המסלול, מכיוון שכולם, בלי יוצאים מהכלל, מצוידים בשרירי תאומים מרשימים מאוד ובמקלות הליכה.

סיפור המרוץ

שני הק"מ הראשונים של המרוץ הם למעשה הקפה של אגם קרונה. הריצה היא על כביש מישורי ותושבי הכפר יוצאים מבתיהם ומעודדים את הרצים בצעקות, בכפיים, בסירים ומחבתות. אחרי החימום מתחיל הטיפוס הראשון: 8 ק"מ מרחק עם 1,000 מטר טיפוס. הכניסה לסינגל הצר יוצרת פקק והתנועה בתחילת הטיפוס מאוד איטית. לאורך המסלול יש בסה"כ שישה טיפוסים. הטיפוס הראשון הוא הארוך ביותר אבל לא הקשה ביותר. בין יתר הטיפוסים ניתן למצוא: 4 ק"מ מרחק עם 650 טיפוס גובה (מגיע כבר בק"מ ה- 14) וגם 3 ק"מ מרחק עם 630 טיפוס גובה (מגיע בק"מ ה-31). כ-80 אחוז מהמסלול הוא סינגל ובחלק גדול ממנו יש קרקע סלעית טכנית, שמאוד מקשה על הריצה. החלק האחרון של המרוץ (מהק"מ ה- 53 ועד הסיום בברגמו) – הוא החלק הפשוט יותר במסלול, מכיוון שהוא במגמת ירידה כללית וכולל ריצה של כמה ק"מ על אספלט. הק"מ האחרון אחרון חביב הוא המתוק ביותר, והוא כולו בתוך העיר העתיקה של ברגמו. הרחובות מוארים ומקושטים בדגלי המרוץ. הברגמסקים, שנמצאים בבילוי השבת השבועי שלהם מעודדים כל הזמן. אם היתה חסרה לנו קצת רומנטיקה, אז כשנכנסנו לעיר העתיקה, התחיל טפטוף קל (אופייני לצפון איטליה בעונה הזאת).

לאורך המסלול יש 12 תחנות ריענון. בכולן יש מים, סודה, קולה, בננות, אבטיחים, חטיפים, טוסטים עם ריבה ומתנדבים חביבים, שעוזרים למלא מים ומעודדים באנגלית שבורה ואיטלקית מתגלגלת. שתי תחנות מתוך ה-12 הן תחנות ריענון "כבדות" ויש בהן גם פסטה, מרק, גבינות, נקניקים וכמובן, אספרסו. הנקודות "הכבדות" מגיעות אחרי 29 ק"מ (DI ZAMBLA) ואחרי 49 ק"מ (SELVINO) ואלה גם הנקודות, שבהן אפשר לפגוש מלווים. בכל הנקודות סורקים את מספר החזה למעקב החי של המרוץ באתר האינטרנט שלהם ומדי פעם גם עושים ביקורת פתע על ציוד החובה (לי בדקו האם יש לי טלפון ופנס).

פיאצה וקיה. נקודת הסיום של המרוץ

סיכום

זה היה מרוץ השטח הראשון שלי בחו"ל והוא ענה על כל הציפיות: המסלול היה מרהיב ביופיו, משופע בהרים, תצפיות ואגמים – בחלק הראשון, וביערות, כפר קטנים ונקודות חמד – בחלק השני. הוא היה מסלול קשה ומאתגר אבל מתגמל מאוד. הארגון, ההפקה, המתנדבים (כ-900) והברגמסקים, שהיו פזורים לאורך המסלול, ובעיקר על הפסגות, היו מושלמים. (לסיפור המרוץ האישי שלי כנסו ל"חייב לרוץ").

יש לי פינה חמה בלב לאיטליה ויש לי גם פינה חמה בלב לתושבי ברגמו. זכיתי להתארח אצל חברים ברגמסקים, שהכינו לנו פסטה מעולה וסיפרו לנו קצת על אופייה של העיר ואופיים של תושבי הסביבה: אנשי הרים, שאוהבים לטייל בטבע ואוהבים עבודה קשה. האופי של הברגמסקים הוא בדיוק כמו אופיו של המרוץ הזה: הרבה טבע, הרבה עבודה קשה והרבה נשמה.

לעוד מידע על ריצה, רצים ומה שביניהם, כנסו לעמוד הפייסבוק המצויין של איתן דולפן "חייב לרוץ"