ZSR האירוע הראשון במסגרת סבב ה-4Peaks הוזנק בחמישי האחרון בתנאי מזג אוויר אידאליים. המדבר בחמישים גוונים של חום הכין תפאורה מדהימה לרצים בשני מסלולים קשים, שבהם כל מה שרץ שטח יכול לבקש

שעת דימדומים. על הכביש שיורד דרומה מעין גדי מתחילה ליווצר שיירה של מכוניות. כל הדרך לא נראו יותר מדי מכוניות וזה ברור לך לאן כולם נוסעים. בכניסה לנחל משמר כולם פונים ימינה ומקפצים באוטו על הדרך המשובשת עד לחניה. כמה שעות קודם אני מסמס לרומן בספונטניות שיעבור דרכי. "האוטו עמוס, אבל נסתדר" הוא כותב, ואת הנסיעה אני מבלה לצד ערימות של בקבוקי קולה ותפוצ'יפס – לכאורה גן עדן לאולטראיסטים אבל פחות כשבסיבוב נצמדת לך שישייה לתוך העין.

כשיצאנו מהרכבים עוד היתה צינת בוקר דוקרנית. התארגנות זריזה, תדריך ויצאנו לדרך. הרגליים עוד לא התעוררו וכבר היינו צריכים לדלג בין הסלעים של נחל משמר במגמת עלייה. כעבור קילומטר וחצי התחלנו את הדבר האמיתי כשנכנסנו למעלה משמר דרום – מדובר בעלייה מסולעת היטב, בחלקה עם דרדרת, מדרגות סלע ושיפועים יפים. כל האלמנטים שרץ שטח יכול לחלום עליהם במקום אחד. תוסיפו לזה תהום מרהיבה שפעורה מהצד ומעוקים מאחור וקיבלתם תמונת טבע פראי בלי פילטרים.


מעלה משמר. שביל צר עם תהום פעורה לצידו

מעלה משמר דורש ממך סבלנות. בדומה לעליות האחרות במסלול הזה אתה צריך להשתמש לעיתים בידיים כדי לטפס את מדרגות הסלע. העלייה מסתיימת בתצפית מרהיבה מזרחה בשעה שהשמש עולה ומשתקפת בים המלח ובצד השני של השמיים עדיין זורח הירח כאילו לא רוצה להפסיד את מה שקורה ביום. אני נושם את המראה הזה לריאות וממשיך להתקדם במגמה מישורית עם גבעות מתגלגלות לעיתים. למרות הגשמים האדמה המדברית קשה. הסלעים חושפים ציפורני אבן ושורטים את מי שנוגע בהם. בהתחלה עוד רצתי כשמאחורי עוד רץ במרחק לא גדול אבל מאוחר יותר פתחתי פער והייתי לגמרי לבד.

התחושה הזאת שאתה מסתכל 360 מעלות סביבך ולא רואה אף אדם, רק הרים בגווני חום שונים, אתה והשמיים, היא תחושה נקייה ושלווה. בלי האוטו שאתה נוסע בו, העבודה או הבית שאתה גר בו. זה רק אתה והמדבר. לאן שתלך ומה שיקרה זה ברגליים שלך. הכי בראשיתי שיש.

אני ממשיך ומתחבר להקפה של נחל צאלים. בנחל יש עדיין גבים מלאים ופכפוך של זרימה קלה – שאריות מהסערה שהיתה בשבוע שעבר. המסלול מרהיב ומשתנה כל כמה ק"מ. לאחר המעבר בנחל צאלים מתחילים שוב במגמת עלייה עד לתצפית בגיא בהק ועין נמר. משם יורדים בשביל הירוק לנחל ועולים במעלה ענבה, אז שוב ירידה לנחל צאלים ועלייה לעבר נקודת המים בחניון צאלים.

אחרי העלאת מפלס הקולה בדם והצטיידות במים להמשך, יצאתי שוב לדרך. מולי מעלה צאלים שהסיפורים עליו הולכים לפניו. מדובר בעלייה מסולעת מאוד עד כדי כך שקשה לראות את השביל. גם השיפוע יפה (11% לפי הגרמין שלי), ואני מתחיל לעלות בקצב קבוע. להפתעתי העלייה נגמרת מהר משחשבתי והנוף מהפסגה לכיוון צפון פשוט מהמם.


אחד המקטעים במעלה צאלים

מכאן נכנסים לקטע די נדיר במסלול הזה – ריצה על שביל לבן. השביל נהיה צר בהמשך והוא ממשיך עד לשביל שעוקף את צוק משמר איתו ממשיכים דרומה אל מעלה משמר צפון. המראה מלמעלה מטריף: מפגשי ואדיות מתחתיך, מעוקים ממולך ולרגליך דרדרת מסולעת ופראית בזווית חדה כלפי מטה. זאת ירידה שמומלץ לרדת בזהירות, סכנת הנפילות שם היא ממשית. בסוף הירידה חוברים לנחל משמר ממנו באנו ופונים שמאלה לכיוון החניון.

מי שסיים, מתרענן בבירה קרה, סנדוויץ' ובריזה נעימה של אחר הצהריים. מסיימי המקצה הקצר יותר מגיעים בזה אחר זה – כולם מלאי התפעלות מהמסלול ומתקשים להסתיר את החיוך. אחריהם מגיעים מסיימי המקצה הארוך עייפים אך מרוצים.

ה-ZSR זאת חווית מדבר אחרת המשלבת קושי פיזי ואתגרי לצד נופים בראשיתיים, בלי הלחץ של זמנים ותחרות. ה-ZSR אמנם נגמר, אבל אצלי בלב לקחתי איתי קצת מהמדבר.

השארת תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם.