חיים מלכי מסכם את DNF Challenge 2021

שבוע לאחר סיום המרוץ, חיים מלכי מנצח ה-DNF Challenge מתחיל לעכל את החוויה ומשתף אותנו במה שעבר עליו ב-34 שעות

שבוע אחרי מרוץ ה-DNF או בשמו הרשמי Backyard Ultra Israel שנערך זו השנה השנייה בניצוחו של זולי ביהרי, המנצח חיים מלכי מתחיל לעכל את החוויה שעבר. 34 סיבובים שהם 227.8 ק"מ זה השיא החדש שקבע מלכי. המספרים במרוצים ארוכים אף פעם לא מספרים את הסיפור כולו, ובמרוץ המיוחד הזה על אחת כמה וכמה. "אני מתחיל לעכל לאט לאט. כל יום שעובר, הגוף והנפש מתאוששים והחוויה מחלחלת פנימה – אין ספק שעבורי זו היתה חוויה משמעותית", אומר מלכי על ה-DNF.

למי שלא מכיר את הפורמט, מדובר על מסלול מעגלי באורך 6.7 ק"מ אותו צריך לסיים בשעה. בכל שעה עגולה יוצאים לסיבוב נוסף והאחרון שנשאר על המסלול מנצח.

בשנה שעברה, זאת היתה הפעם הראשונה שנערך המרוץ בישראל והוא הסתיים לאחר 29 סיבובים, כשהמנצח היה אופיר ורדי. חיים מלכי שסיים שני בשנה שעברה, נותר עם תחושת החמצה שנצרבה בזכרונו ואיתה הגיע השנה במטרה ברורה לנצח.

מלכי הוא רץ אולטרה מנוסה מאוד, ובניגוד להישיגיו הרבים הוא אדם שקט וצנוע. בין הישיגיו ניתן למנות את ספרטתלון 2019 אותו סיים בהצלחה, צ'אלנג' 24 בו השתתף פעמיים, סובב עמק למרחק של 200 ק"מ וניצחון ב-166 ק"מ בסובב ב-2015.

אילו לקחים הפקת משנה שעברה שעזרו לך לנצח השנה?

"קודם כל, המקום השני הפך אותי לרעב יותר להצליח. בשנה שעברה בסוף המרוץ שאלתי את עצמי למה זה קרה, למה לא יכולתי יותר. התשובה היתה תזונה שלא עבדה והדבר השני היה העייפות. שני הנושאים האלה נלמדו ותורגלו בקפידה בחודשים האחרונים לקראת המרוץ".

עד כמה אתה ואייל כהן שסיים שני "עבדתם" ביחד? האם היה ביניכם תאום ציפיות?

"אייל ספורטאי אדיר ובמהלך הסיבובים ניהלנו כמובן שיחות על ריצה ועל נושאים כלליים. לא תיאמנו ציפיות אבל דיברנו בשלבים מוקדמים שאפשר להגיע גם ל-40 סיבובים. בסופו של דבר כל אחד מגיע עם אסטרטגית ריצה משלו. ובשלבים מאוחרים אתה רץ על פי מה שתיכנת, לפי התנאים והיכולת באותו סיבוב".

האם היה לך בראש מספר סיבובים או ק”מ שאתה יודע שאתה רוצה להגיע אליו?

"כתבתי תוכנית ל-48 שעות ואמרתי לעצמי שאם אגיע לשם עם עוד מישהו, אני אמשיך כי יש לי צוות חזק איתי. אני מודה שכמה ימים לפני המרוץ התעורר בי ספק האם אצליח להגיע ליעד הזה".

אחד הדברים הבולטים במרוץ זה המתחם והאווירה בין הרצים בסיבובים, ספר קצת על החוויה שלך.

"האווירה במתחם היתה מחשמלת: ביציאה לסיבוב הראשון עם הצלצול, האדמה רעדה כשזינקו כולם.

במהלך הסיבובים ובמיוחד בתחילת סיבוב אתה פוגש המון אנשים חדשים וישנים ומדבר איתם על האהבה הזאת שנקראת ריצה. בינתיים במתחם יש חגיגה אינסופית וכשחוזרים חזרה זה פשוט כיף לראות את כולם.

אמנם לא השארתי זמן לשיחות במתחם אבל לקבל מילות עידוד מצד המתנדבים שנמצאים שם ממש מחזקות. קובי אורן, דלית לוין, מרב מולכו, ניר עזיזה, ליז מלכה, שחר ממן ועוד רבים שאני לא זוכר – פשוט הפנים שלהם והחיוך, נתנו לי כוח".

איזה טיפ אתה יכול לתת לחבר'ה שרוצים למצות את הפוטנציאל שלהם על המסלול?

"בדומה לכל אולטרה, צריך לקבוע מה היעד ובגלל הפורמט המיוחד לקבל החלטה מה יקרה שהיעד יושג

האם ממשיכים או שעוצרים.

לתחרות הזאת כדאי לתרגל תנאים שדומים למרוץ: ריצה בלילה עם פנס, חשיפה לקור וכו'. ממליץ בחום לתרגל הליכות. בהחלט כדאי לתרגל 6.7 ק"מ במשך מספר שעות".

איך היתה ההתנהלות שלך מבחינת תזונה ושינה?

"אין נוסחה אחת מתאימה לכולנו, אלו שני נושאים מרכזיים מאוד בתחרות. בהחלט דאגתי למגוון אדיר וצריכה מספקת של קלוריות: טורטיה, אבוקדו, פיצה, פסטה פירות וירקות, וכל מה שטעים לך.

לגבי שינה סביר שבלילה תרצה לישון יותר ולכן צריך לשאוף להזדרז, לא על חשבון פציעה אפשרית".

עד כמה יש חברות על המסלול בין אנשים שבעצם מתחרים זה בזה?

"בתחרות הספציפית הזו אני ראיתי באנשים חברים למסע, כאלה שחולקים איתי את השעות בדרך ליעד.

בוודאי שיש גם יצר תחרותי ובשביל להצליח אתה תלוי באחר, אבל בסוף התחרות היא מול עצמך. כל אחד יכול לנצח, פשוט תישאר האחרון לעמוד".

המנצח השנה מקבל סלוט השתתפות ב"אליפות העולם" Big Dog’s Backyard Ultra Run Group עם מתחרים מכל העולם. השבוע אישר חיים את השתתפותו באירוע. אנחנו נחזיק לו אצבעות.