כמעט ואין רץ שלא שמע או חווה על בשרו כאבי ברכיים. רוב הכאבים נובעים מעומס יתר שיכול להיגרם מכמה סיבות. כל מה שרציתם לדעת על כאבי ברכיים – כתבה ראשונה בסדרה

כאבי ברך קידמיים הינם תופעה נפוצה בקרב העוסקים בספורט בכלל וריצה בפרט. הסיבה לכאב בהעדר טראומה הינה עומס יתר יחסי על קידמת הברך כתוצאה מהכוחות המופעלים על ידי השריר הארבע ראשי (שריר הירך הקידמי) בשלב הנחיתה של הריצה.
במקרים מסויימים אפשר לאבחן את מקור הכאב הספציפי, כמו גיד הפיקה או המפרק בין הפיקה לעצם הירך, ובהרבה מקרים קשה לשים את האצבע על המבנה האנטומי ואז האבחנה תהיה פשוט כאבי ברך קידמיים. הנקודה החשובה שצריך לזכור היא שעקרונות הטיפול דומים בין אם יש אבחנה ספציפית או לא, ואין צורך לעבור סידרת בדיקות שלא תשנה את המהלך הטיפולי ובדרך כלל תעכב את התחלת הטיפול וההחלמה.

הבדיקה הנדרשת הינה קלינית, ויכולה להתבצע על ידי פיזיותרפיסט או אורטופד. כמובן שבבדיקה הראשונית אם יעלו חשדות שגורם הבעיה הינו אחר כמו הקרנה מהגב התחתון, שבר מאמץ בעצם הירך ועוד סיבות, הבודק ימליץ על טיפול בהתאם או בדיקות המשך לפי הצורך.

KNEE

עומס יתר יחסי

עומס אינו מושג שלילי בהכרח והינו הדרך לבנות ולשפר את היכולת הגופנית שלנו. אך עדיין, הרבה רצים מגיעים לעומסי יתר שגורמים לפציעות. הסיבות לעומס יתר יחסי שונות ומגוונות:

  1. שגיאות אימון –  שגיאות אימון הינן הסיבה הנפוצה ביותר לעומס יתר יחסי. השגיאות הנפוצות יכולות להיות: עלייה מהירה מידי בנפח הק"מ השבועי, התאוששות לא מספקת בין אימונים עצימים, שינוי חד מידי בתוואי שטח הריצה (עליות וירידות למי שרגיל לרוץ במישור בדרך כלל) או אימונים עצימים מידי כמו אימוני הפוגות מהירים מידי אצל רצים פחות מנוסים.
  2. חולשת שרירים יחסית – המערכת השרירית של הגפיים התחתונות סופגת את הזעזועים החוזרים מהקרקע, מתרגמת את האנרגיה הזו לתנועה קדימה ושומרת על המפרקים. כשקיימת חולשה באחד או יותר משרירי הגפה התחתונה המפרקים יספגו יותר זעזועים ובשלב מסוים הגוף יתרגם זאת לכאב. רבים מהרצים אינם מודעים שקיימת חולשה שכזו בגלל שאינה מפריעה לתפקוד יומיומי והביטוי שלה יופיע רק עם עליית עומס האימונים. השרירים העיקריים שחשובים בכאבי ברך הינם השריר הארבע ראשי, המסטרינגס (שריר הירך האחורי), קבוצת שרירי העכוז, שרירי הסובך ושרירי הליבה. סיבות לחולשה יחסית יכולות להיות פציעה משמעותית בגפה התחתונה בעבר ולפעמים אלו הן היכולות השריריות המולדות של אותו רץ.
  3. סגנון ריצה – קשה להגדיר מהו סגנון הריצה האופטימלי וכל רץ יכול להרגיש נוח בסגנון שונה. ישנם מקרים בהם שינוי סגנון הריצה יגרום להפחתה משמעותית בכאבי הברך. אחד ממרכיבי הסגנון שמקובל להתייחס אליהם הוא תדירות הצעד. ריצה בתדירות צעד נמוכה ( 150-155 צעדים לדקה) תגרום לריצה בצעד ארוך מידי (OVER STRIDE) בו עקב כף הרגל יפגוש את הקרקע לפני הגוף. במקרה זה העקב ישמש קצת כמו בלם ויגביר את הכוחות החוזרים מן הקרקע אל הגוף. עליה בתדירות הצעד (170-175 צעדים לדקה) תקצר את הצעד ותפחית את אפקט הבלימה.
  4. הגבלות תנועה במפרק הקרסול – בשלב הנחיתה והעברת משקל הגוף קדימה מתרחשת תנועה במפרק הקרסול בה עצם השוק מתקרבת לכף הרגל (DORSI FLEXION). לאחר פציעות קרסול כמו נקעים או שברים יכולה לגרום להגבלה בטווח התנועה ולשינוי בתבנית התנועה של מפרק הברך. שינוי זה יכול לגרום לעלייה בעומס היחסי על הברך ואף לכאב.
  5. היפרפרונציה –  פרונציה הינה תנועה טבעית של כף הרגל לכיוון מרכז הגוף. התארכות של תנועה זו בחלק האחורי של כף הרגל יכולה לגרום לשינוי בתבנית התנועה של הברך (קריסה מוגזמת פנימה) ולעיתים אף לגרום לכאב.

בכתבה הבאה נציע דרכים לטיפול בכאבי ברכיים.

נכתב ע"י אורי בר זאב, פיזיותרפיסט מקליניקת ספורט אנד ספיין פיזיותרפיה עם נסיון רב בטיפול ברצים. אורי היה מבכירי רצי הארוכות בישראל בשנות ה-90.

השארת תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם.