כיצד לשלב ספורט סיבולת עם חיי משפחה – ולהצליח

אחרי שאימצנו תחביב שאנחנו אוהבים ומצליחים להתמיד בו, הרבה פעמים עולה שאלת ההקרבה: כיצד נמשיך ב"שיגעון" שלנו בלי להפריע לחיי המשפחה? פבלו צוק, ספורטאי סיבולת שגילה לפני שלוש שנים את עולם הריצה, מצא את הדרך לשלב בין הדברים ומשתף בעקרונות שלו להצלחה

אחת הבדיחות המוכרות לספורטאי הסיבולת מתארת את שלבי ההתפתחות בתחום: מתחילים ב- 10 ק"מ, עברים לחצי מרתון, לאחר מכן מרתון, טריאתלון, איש ברזל, גרוש. אז מה אתם אומרים, אפשר אחרת?

תחילה אתן תיאור כללי לגבי, שמי פבלו צוק, בן 36, נשוי לעדי ואב לשלוש בנות, הגדולה בת חמש וחצי, האמצעית בת שלוש והקטנה בת חמישה חודשים. לפרנסתי אני עובד כיועץ ארגוני, בעלים ומנכ"ל של חברת ייעוץ בשם עסקים בצבע.

לפני כשלוש שנים גיליתי את עולם הריצה, כמובן שהתאהבתי ובדיוק כמו הבדיחה, עברתי חלק מהשלבים המתוארים. כיום אני אולטרה מרתוניסט ועובר לטריאתלון כאשר באופק איש ברזל.

כבר בשלב מוקדם, הבנתי שאני יכול לפתח לי תחביב שישמח אותי, ימלא את לבי ובד בבד ישאב את זמני וירחיק אותי מהתא המשפחתי – מחיר אותו לא הייתי מוכן לשלם.

אז מה עושים? If you don’t want to beat them, join them – משלבים את המשפחה!

1. חושבים כיצד התחרויות ממנפות את המשפחתיות והזוגיות.
2. גורמים למשפחה להתאהב גם כן! בריצה או בענפי ספורט אחרים.
3. מתכננים אימונים המשפיעים כמה שפחות על השיגרה המשפחתית.
4. ויתורים. ישנם מקרים בהם תוכנית האימונים משתבשת (אנחנו דווקא מרגישים מצוין ורוצים לצאת לאימון) אבל אחד מבני המשפחה אינו חש בטוב וזקוק לנו, במידה הנכונה חשוב לדעת לוותר.

איך עושים את זה? כמו כל דבר בחיים, גם את זה נחלק לשלוש – תנ"א – תחרויות, ניהול זמן ואימונים.

1. תחרויות – רשימה חלקית של תחרויות "משפחתיות" שהשתתפנו בהם בשנים האחרונות: מרוץ הלילה במצפה רמון, חצי מרתון עמק המעיינות, מרתון תל אביב, ערד מצדה לזריחה, מרוץ טיפוס חרמון, מרוץ עיינות ועוד. בכל אחד מהמרוצים הנ"ל השתתפתי אני, זוגתי ובתי בכורה, ביחד או לחוד.
   כולם הפכו ל"חגיגה משפחתית", בכל המקרים מדובר ב"טיול ריצה", נוסעים יום קודם לטייל באזור (מצפה רמון, כפר הנוקדים, עמק המעיינות, חרמון) ונשארים גם אחרי המרוץ וממשיכים לטייל. בתקופה האחרונה חברים טובים החלו לרוץ גם כן וטיולי הריצה הפכו להיות חופשות עם חברים.
   במקרים אחרים, אשתי רצה (היא גם "נדבקה", כרגע בקטנה) ואני הייתי עם בנותיי. לעיתים אנו משלבים מרוץ משפחתי כאשר בתי הבכורה משתתפת בקטגוריית קטנטנים. את מרוץ המדרגות של עזריאלי למשל, הפכנו אשתי ואני לבילוי זוגי ולאחר מרוץ משותף המשכנו לבילוי במסעדה.
2. ניהול זמן – אפקטיביות היא הסוד לשילוב יעיל של חיים ספורטיביים לצד חיי משפחה, זוגיות וקריירה. חשוב מאוד להיות כמה צעדים קדימה, ציוד האימונים, תזונה, שינה, השקעה בדברים שמקדמים אותך ואת בני משפחתך. רק כאשר מוותרים על דברים כגון: צפייה בטלוויזיה, שינה עודפת ובאופן כללי "זמן בטלה" ניתן להיות פעיל ולקחת גם לחוגים, לשלב התנדבות בקהילה, לימודים וכו'. המשפחה מרגישה את נוכחותכם ואתם יוצאים לאימונים שבעי רצון וללא רגשות אשם.
3. אימונים – במהלך השבוע, במרבית המקרים, האחריות על פיזור בנותיי בגנים מוטלת עליי. אני מתאמן בלילה, יוצא כל יום מביתי בשעה 21:50 לאימון עד השעה 00:00, בדרך זו אני שותף מלא, החל מארוחת הערב המשפחתית (והבלגאן שאחריה), מקלחות, השכבות, איפוס הבית, זמן זוגיות, משימות עבודה. בסופי שבוע או בימים אחרים בהם אני מתאמן בבוקר אעשה כל מאמץ לצאת כמה שיותר מוקדם ולחזור הביתה בשעות סבירות. במקרה הזה, חשוב לזכור, אתם לא אמורים לקבל מדליה או לבקש להתפרק על הספה. זה המחיר. חוזרים הביתה, מתרעננים קלות ומיד עוזרים במטלות, יוצאים לטייל וכו'.

אז מה השורה התחתונה? הזוגיות או המשפחה לא חייבת "לסבול" מהחיידק הזה שדבק בנו. ספורט הסיבולת, יכול וצריך להיות גורם מאחד ומגבש, זה בידיים שלנו.