עם נוכחות מכובדת של רצים מחו"ל וארגון משודרג, הוזנק בשישי מרתון ארץ ים המלח. אירית גרינברג קושניר רצה במקום הנמוך בעולם וחזרה לספר לחבר'ה 

הפעם אתחיל מהסוף: אין כמו לעשות תחקיר לכתבה, לעבור על רשימות המשתתפים, לוודא ארצות מוצא ומיקומים, ולגלות שאחד הזוכים (פטריק, מקום שלישי כללי במקצה 50 ק״מ, תוצאה 3:44) לא מודע לזכייה, ואת זו שמיידעת אותו. אגב, צריך להחמיא להפקת המרוץ שהצליחה להביא כ-400 רצים מכל העולם, כולל רצים מאירופה, הודו ואפילו מקוריאה. 

על רקע תחזית בעייתית בכל הארץ הוזנק מרוץ ים המלח: אליפות ישראל ל 50 ק״מ, מרתון, חצי מרתון, 10 ק״מ ו 5 ק״מ. התחזית הפסימית הרתיעה רבים מהרצים, כך שמתוך קרוב ל-4000 רצים רשומים, 20% לא הגיעו.

מי שכן בחר להגיע, נהנה ממזג אוויר די מושלם, יחסית לאזור: העננים שכיסו את השמיים עזרו למתן את קרינת השמש ואת החום. נשארנו עם רוחות פנים עזות במהלך הריצה דרומה על הסוללה ובקילומטרים האחרונים של הסיום. אלה היוו אתגר בעיקר לרצים במקצים הארוכים.

המרוץ נערך בתחילת פברואר, בעיצומה של תקופת מרוצי הכביש והמרתונים הגדולים – בין טבריה לתל אביב. ישנם רצים שבחרו לבוא לרוץ בים המלח כסוג של ״מסכמת״ למרתון תל אביב/מרתון בחו״ל.

ארגון והפקה על המסלול

המסלול של המרוץ ייחודי: לא כביש, שטח קל, על סוללת עפר במרכז ים המלח בגבול שבין ישראל וירדן (מה שדורש תאומים רבים עם הירדנים, הצבא והמשטרה), ונערכו בו שינויים ביחס לשנה שעברה (מזנקים ישר לסוללה). החוויה עבורי היתה של ריצה בכוכב אחר – משטחי מלח לבנים מקיפים את הסוללה, ולעיתים הם נראים כקרחונים צפים.

בהפקה התייחסו ברצינות לטענות שעלו בשנה שעברה, והוסיפו תחנות הזנה (גם בקילומטרים האחרונים) בהן הוגשו תמרים, חלווה, תפוזים, בננות, בייגלה וצ׳יפס, ותחנות שתייה עם מים ואיזוטוני. גם מספר תאי השירותים לאורך המסלול גדל. מתחם הסיום השתפר אף הוא והוגשו בו כריכים, פירות, עוגיות וחטיפים. למרות זאת, היו שפספסו את המתחם, שהיה דרומית למתחם האקספו המרכזי.

הסימונים על המסלול (הכוונה ושילוט קילומטראז׳) היו טובים, והמתנדבים היו חייכנים ולבביים. למרוץ הגיעו ספורטאים רבים מארצות שונות (רוסיה, בולגריה, פולין, איטליה ועוד), שקטפו פודיומים במגוון קטגוריות.

במקצה ה-50 ק״מ היה אקשן בגזרת הנשים, כאשר הגיעה ספורטאית איטלקיה צעירה (סילביה סרפיני) שלקחה את ההובלה מההתחלה. בהמשך הדרך מירב מינסס עקפה אותה, וניצחה את המקצה. במקום השלישי – אנה פרייס ממודיעין.

נקודות לשיפור: היתה תקלה שבגללה התעכבו עם פרסום התוצאות, ואולי כדאי לחשוב על חולצות פינישר למקצה ה-50 ק"מ – בכל זאת מדובר באליפות ישראל. 

לסיכום: המרוץ לא קל מבחינת תנאי המקום (מזג האויר במקום די קשוח – שמש קופחת או רוחות עזות), אך ההפקה עושה הכל על מנת לתת לרצים חוויה טובה וייחודית. משמח לראות הפקה שלוקחת ברצינות את הפידבק של הרצים ומשפרת את עצמה משנה לשנה. 

השארת תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם.