ריצה בעיניים עצומות לרווחה

ליווי רץ עיוור בריצות כביש היא משימה מאתגרת עבור המלווה והרץ, וכאשר מדובר בריצת שטח המשימה הופכת לקשה במיוחד. משלחת מקבוצת "קשר עין" יצאה למרוץ שטח זאגורי בצפון יוון וחזרה עם חוויה של פעם בחיים, אותה מתאר קוני שליווה את דרור כרמלי

קבוצת "קשר עין" המורכבת מרצים עיוורים, חלקם גם חרשים ומלווים מתאמנת במהלך השנה פעמיים בשבוע בהדר יוסף בתל אביב, ופעם בשנה יוצאת למרוץ אתגרי בחו"ל. היעד שנבחר השנה – זאגורי בצפון מערב יוון, איזור הררי עם נופים מדהימים. נרשמו למרוץ תשעה עיוורים ואיתם תשעה מלווים בגילאים 28 -67, למקצים של 10 ק"מ ו-21 ק"מ עם טיפוס מצטבר של כ-1,100 מטר.

הוזהרנו שהמסלול קשה במיוחד עם עליות רבות, תוואי סלעי ועוד הפתעות. כמו בהרבה סיפורים המציאות עלתה על כל דמיון. הוזנקנו מהכפר קיפי על כביש אספלט ממנו נפרדנו מהר על מנת לעלות על גשר מרוצף באבנים קטנות עם פס בולט לרוחב במרחקים לא קבועים. המלווים שקשורים לעיוורים ברצועת גומי, צריכים לרוץ בריכוז אבסולוטי כדי להתריע על כל מכשול בתוואי.

אחרי הגשר התוואי ברובו הופך לסינגל והרץ העיוור נאלץ לרוץ מאחורי המלווה – בניגוד לריצה הרגילה זה לצד זה – על סלעים בולטים, חריצים בקרקע, מדרונות עם דרדרת ועליות בשיפועים לא מוכרים. בשלב מסוים נכנסנו לחורש צפוף, העיניים שלי מופנות למטה ודרור כרמלי אותו ליוויתי נכנס בגזע עץ שהחליט לצמוח באלכסון ועליו לא הזהרתי.

בכל כפר אליו הגענו היו תחנת רענון שם קיבלו אותנו במחיאות כפיים וקריאות עידוד, כיבדו אותנו במשקאות, פירות וחטיפים שונים. כך עברנו על גשרים חצינו נחלים, עלינו לפסגות ירוקות ורצנו על חלוקי נחל, שם ההנחיה היחידה שאפשר לתת היא להרים רגליים. בשלב הראשון רצנו בקצב רגיל מבחינתנו ועקפנו כמה רצים אולם בשלב הסינגלים בחלק גדול מהדרך נאלצנו לעבור להליכה וכך מצאנו את עצמנו כמעט בסוף השיירה. מדי פעם פגשנו רצים משתרכים שעודדו אותנו ואנחנו אותם.

באחת הירידות החזקות כמעט עפתי ודרור הצליח להחזיק אותי ולמנוע התרסקות של שנינו. בערך בקילומטר ה-16 שמתי לב שכבר עברו 4 שעות מהזינוק (כן, זאת לא טעות הקלדה) ושלחתי הודעה לחברים של הקבוצה במקצה העשר שאנחנו עדיין ביער. וכך כפר אחרי הר אחרי נחל, התקדמנו והתפעלנו.

נעם גליקפלד אחד הרצים העיוורים סיפר על החוויות שלו: "הדרך צרה, עירית (המלווה שלי) מושיטה יד לאחור, אני שולח יד קדימה, אנחנו גוף אחד, ארבע רגליים שלומדות לעבוד ביחד תוך כדי תנועה. דרור ואמנון איתנו, גם תמי ופנינה, אנחנו חלק משרשרת ארוכה, צבעונית, מרצדת בין העצים, נמתחת במעלה ההר. בראבו, בראבו, טפיחות על השכם, חיוכים חולפים על פנינו בדרך, מפתיע כמה כח נותנות המחוות הקטנות האלה, הקצרות כל כך, בדרך המתפתלת במורד היער לכיוון נקודת הסיום".

דרור אני התקדמנו לעבר הסיום וכשהיינו במאות המטרים האחרונים, הצטרפו אלינו חברים שכבר סיימו ויחד חצינו בדהרה את שער הסיום.

היוונים טרם פגשו קבוצה כזו והם היו מלאי התפעלות מהעמידה באתגר, מחבקים אותנו ולא מפסיקים להתלהב. כולם סיימו את המסלול חבולים יותר או פחות אבל עם הראש בעננים. המארגנים העלו את כל הקבוצה לבמה והעניקו לכל אחד מדליה מיוחדת כאות הוקרה. החוויה הנחישות וההתרגשות לא יתוארו במילים.

קבוצת "קשר עין" מתאמנת באופן קבוע בימי שני וחמישי בשעה 18:00 באצטדיון הדר יוסף בתל אביב (למעט חודש אוגוסט – פגרה). עיוורים ומלווים מוזמנים בשמחה, פשוט להגיע. ניתן להתקשר אל קוני. לפרטים נוספים 0547525919