דע את עצמך

יש כללי אצבע, יש ידע ויש למידה מנסיונם של אחרים. ארי ולטמן מסביר מדוע למרות כל אלה, אין תחליף למה שאתה לומד על עצמך ומתאים בדיוק לצרכים וליכולות שלך

אחד מ"חוקי" הזהב" שלי – אותם "כללי אצבע" מובילים, שאימצתי לאורך הדרך, ובמידה לא מועטה הם בשורש פילוסופיית האימונים והריצה שלי – הוא "דע את עצמך". זוהי גם אחת התובנות שאני משתף בכל הרצאה שלי, ללא תלות בקהל המאזינים, כי התובנה הזאת נכונה לכל אחד ולכל תחום – לא רק לשאלות של אימונים פיזיים או להורדת משקל.

נכון, אני לא הראשון בהיסטוריה האנושית שחשב על המשפט הזה, או שהחליט שמדובר בתובנה משמעותית. דלפי – עיר יוונית עתיקה במרחק 180 קילומטרים מאתונה, היתה אתר של המקדש הראשי עבור אפולו. על קיר המקדש נחרטו 3 ביטויים (חוקי זהב, אם תרצו), ואחד מהם היה לא אחר מאשר "דע את עצמך". יש פירושים רבים לכוונה של המשפט הקדום, אך אני לא מתכוון לעסוק כאן בפענוח של כוונות ביוון העתיקה. אני פה כדי לדבר על התובנות שלי, ולמה אני חושב ש-3 המילים האלה הן כל כך חשובות.

לכל מי שמקווה לקבל ממני או מאחרים עצות על "איך ל…", התובנה הזאת לא מהווה בשורה משמחת. משמעות אחת של התובנה הזאת, היא שאנחנו היחידים שיכולים למצוא ולעצב את הדרך שלנו, מתוך היכרות עם עצמנו. או במילים אחרות – מה שנכון למישהו אחר, לא בהכרח נכון לי. איזה באסה.

במה מדובר בעצם? דוגמה טובה היא הדיאטה הקיצונית שעשיתי לפני 3 שנים. אין ספק שאף תזונאית או דיאטן לא היו ממליצים לי על "דיאטה" כזו, ולהיפך – היו תולים אותי על עץ גבוה אם הייתי מציע להם רעיון כזה. במשך כחודש אכלתי ירקות. זהו. זאת לא הדיאטה הכי מאוזנת בעולם. היא כנראה לא "נכונה", אבל היא היתה "נכונה לי". אכלתי בכמויות שאני אוהב, בלי לחשוש – זה עבד, ויכולתי לעמוד בזה. דיאטה אחרת היתה אולי בריאה ו"נכונה" יותר לפי הספרים – אבל לא הייתי מתמיד בה.

זה משהו שאני לוקח איתי כבסיס לאימונים שלי – אני מנסה להבין כמובן את נקודת המוצא שלי, להיות "קשוב לגוף" (עוד נדבר על זה בהזדמנות אחרת), אבל גם להיות קשוב מאוד לצרכים ולהעדפות שלי, לשים לב לתגובות לאורך זמן לאימונים שונים, לנסות גם דברים שאחרים טוענים בביטחון מלא שאינם "נכונים", ולהחליט בעצמי מה מתאים לי.

אין נכון – יש נכון לי

כאמור, לפעול בדרך שמתאימה לכם ורק לכם זה לא דבר פשוט בכלל. אני כן קורא, מקשיב לעצות, מנסה לקבל קווי בסיס וכללי אצבע מתוך ידע חיצוני, אבל ההחלטות שלי הם תמיד מתוך ניסיון להבין תמונה מורכבת הרבה יותר – תמונה הכוללת את התגובות הפיזיולוגיות והפסיכולוגיות הייחודיות לי, את ההעדפות שלי, את המטרות שלי – לרובנו קשה מאוד לדייק בניסוח והבנה של כל אלה לגבי עצמנו – ודאי קשה הדבר לגורמים חיצוניים – ולכן יתקשו גורמים חיצוניים לתת לנו עצות שנכונות לנו.

דע את עצמך, זאת הדרך המתמשכת שמהותה להתבונן ולנסות להבין את עצמנו בהיבטים השונים – זהו תהליך מתמשך (כי אנחנו משתנים, וגם האימונים משנים אותנו), וככל שנתמיד בו, נשכיל לבחור את הדרך שלנו.

לטעמי – זאת כבר אולי שאלה של טעם – חלק גדול מההנאה שלי בשנים האחרונות היא ההתעסקות בללמוד את עצמי ואת יכולות הגוף שלי. אני נהנה יותר מהדרך שאני עושה. אנחנו עוד נחזור ונזכיר את "דע את עצמך".

בינתיים – מקווה שהנחנו פה בסיס לדיונים בהמשך.

[alert type=blue ]בסוף 2013 הוא שקל 120 קילו וניהל צוותי מכירות במשרדי גוגל בטוקיו. 3 שנים מאוחר יותר, ארי ולטמן היה הישראלי הראשון שסיים את מירוץ הענקים (Tor des Geants) באיטליה – אחד מאתגרי האולטרה הקשים בעולם, באורך 340 ק"מ עם 31,000 מטר טיפוס – כחלק מקבוצת הרצים הבינלאומית של חברת Montane. כשהוא ממשיך לעבר האתגר הבא, ארי לוקח אותנו איתו בהרפתקאות, מחשבות ותובנות מהדרך. הכתוב והתובנות שישותפו כאן, הינן אישיות ואינן מהוות כהמלצה לרצים אחרים. ארי משתף את סיפורו גם בעמוד הפייסבוק שלו, ובהרצאות.[/alert]