דיאטה קטוגנית וריצה

במקרים רבים המוטיבציה להתחיל לרוץ קשורה ברצון לרדת במשקל, ויחד עם תוכנית האימונים אנשים מאמצים לעצמם דיאטה. אף שאינה חדשה, לאחרונה הוזכרה במקומות שונים הדיאטה הקטוגנית. האם זו דיאטה המתאימה לרצים? הדיאטנית איילת וינשטיין ממכון וינגייט מסבירה מה מקור הדיאטה ומה יתרונותיה וחסרונותיה

בהמשך לכתבה שעלתה לאחרונה באתר על דיאטה פליאוליתית וריצה, בכתבה זו נעסוק בדיאטה הקטוגנית שגם היא מוזכרת מפעם לפעם ונבדוק האם היא מתאימה לאנשים המבצעים פעילויות עצימות כגון ריצה. הדיאטה הקטוגנית מבוססת על צריכה גבוהה של שומנים (שמן, אגוזים, שקדים, אבוקדו, ביצים, שומן ממוצרי חלב ומבשר ועוד) על חשבון צריכה מופחתת של פחמימות (לחם, דברי מאפה, דגנים, פירות, סוכרים ועוד).

טיפול בחולי אפילפסיה

הדיאטה פותחה לראשונה במטרה לטפל בחולי אפילפסיה מכיוון שהיא מהווה חיקוי מצב של צום, מצב בו ההתקפים האפילפטיים פוחתים. משתמשים בה בעיקר כדי לטפל באפילפסיה קשה בילדים. בשל המחסור בפחמימות כמקור אנרגיה הגוף משתמש בשומנים וכתוצאה מכך נוצרים בכבד גופי קטו, שעוברים למוח ומחליפים את הגלוקוז החיוני לתפקוד המוח. כשריכוז גופי הקטו בדם עולה, נוצר מצב המכונה קטוזיס, ונמצא שמצב זה מפחית שכיחות של התקפים אפילפטיים, אולם מלווה בתופעות לואי של בחילות ואף הקאות.

ב-1921 ד"ר רולין וודיאט דיווח לראשונה על תרכובות מסיסות (גופי קטון) שנוצרו בכבד אצל אנשים בריאים כתגובה להרעבה ולדיאטה דלת פחמימות ועשירה בשומנים. על סמך ממצא זה ד"ר ראסל ויילדר בדק את "הדיאטה הקטוגנית" על חולי אפילפסיה במטרה לחקות מצב של צום שמטיב בהפחתה של ההתקפים אפילפטיים אולם מוגבל בזמן. מאוחר יותר, רופאת הילדים, מיני פיטרמן הגדירה כמויות רכיבי מזון בדיאטה קטוגנית עבור ילדים אפילפטיים: 1 גרם חלבון \קילוגרם משקל גוף, 15-10 גרם של פחמימות\יום ושאר הקלוריות מן השומן. בעבודתה פיטרמן דווחה על שיפור בערנות, התנהגות ושינה טובים יותר, אולם גם על תופעות לוואי כגון בחילות והקאות, כתוצאה מקטוזיס. פיטרמן הוכיחה שב-95% מבין 37 החולים הצעירים חל שיפור בשליטה בהתקפים בזמן השימוש בדיאטה ול-60% לא היו התקפים כלל. בשנת 1930 ד"ר קליפורד ברבורקה בדק את השפעת הדיאטה הקטוגנית על 100 נבדקים בגיל ההתבגרות ומבוגרים ומצא שב-56% מהנבדקים המבוגרים חל שיפור בזמן הדיאטה ול-12% לא היו יותר התקפים. ברבורקה הסיק שמבוגרים יפיקו פחות תועלת מהדיאטה.

דיאטת אטקינס

במהלך השנים פותחו דיאטות דומות למטרות ירידה במשקל מתוך הבנה שדיאטה קטוגנית יוצרת תחושת שובע טובה, בהשוואה לדיאטה הכוללת אחוז גבוה יותר של פחמימות. המוכרת ביותר מבין הדיאטות היא דיאטת אטקינס שפותחה ע"י ד"ר רוברט אטקינס בשנת 2002, דיאטת הרזיה המבוססת על עיקרון הדיאטה הקטוגנית – דיאטה עשירה בחלבונים ושומנים ודלה מאוד בפחמימות.
במחקר עוקב שפורסם בשנת 2003, 63 נבדקים בעודף משקל אשר חולקו באופן אקראי בין דיאטת אטקינס לדיאטה "האמריקנית הקלאסית" (דיאטה מופחתת קלוריות ודלת שומנים) נמצא לאחר שישה חודשים שדיאטת אטקינס יעילה יותר לירידה במשקל.
המטופלים בדיאטת אטקינס איבדו 7% ממשקלם בהשוואה ל3.2% בדיאטה האמריקנית הקלאסית. בשישה החודשים הנוספים לא נמצא הבדל בירידה במשקל בין הדיאטות, אולם בקרב נבדקים שטופלו בדיאטת אטקינס נמצא שיפור ב-HDL  כולסטרול גבוה יותר בהשוואה לדיאטה האמריקנית הקלאסית.
מחקר נוסף שבוצע על עובדי הכור בדימונה בניצוחה של פרופ' איריס שי, מאוניברסיטת בן גוריון, נמצא שדיאטת אטקינס בדומה לדיאטה הים תיכונית (דיאטה שמתאפיינת בדגנים מלאים, קטניות, שמנים צמחיים ודגים ודלה בבשר ושמנים מהחי) יעילות יותר כאמצעי לירידה במשקל ובשיפור פרופיל שומני דם בהשוואה לדיאטה אמריקנית קלאסית, מופחתת הקלוריות ודלה בשומן.

האם זאת דיאטה המתאימה לרצים?

הדיאטות הקטוגניות ובכללן דיאטת אטקינס אינן מתאימות לעוסקים בפעילות גופנית עצימה או ממושכת, מכיוון שכמות הפחמימות המצומצמת בתפריט עלולה לפגוע בבניית הגליקוגן בשרירים. הפחתה זו עלולה לפגוע ביכולת ביצוע מאמצים מתפרצים ומאמצים מתמשכים, שכן הגליקוגן מהווה מקור אנרגיה יעיל במהלך המאמץ.

הדיאטה הקטוגנית אינה דיאטה מאוזנת בשל הכמות המאוד מצומצמת של פירות, דגנים מלאים קטניות ומוצרי חלב, ולכן חשוב מאוד לתגבר את התפריט בסיבים תזונתיים, סידן וויטמיני B מחשש למחסורים תזונתיים.

איילת וינשטיין – דיאטנית הסגלים האולימפי והפארלימפי, ראש מדור תזונה, המרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין, מכון וינגייט