אביב, טוסקנה, יין, נופים משגעים ואולטרה מרתון מושקע ואיכותי. דודי אלון השתתף במקצה ה-53 ק"מ באולטרה טוסקנה ומספר לכם כל מה שאתם צריכים לדעת על המרוץ המיוחד הזה

 

אתר המרוץ: Tuscany Crossing
זמן

אולטרה טוסקנה מתקיים בדרום מחוז טוסקנה האיטלקי באביב, לרוב בשבוע האחרון של חודש אפריל, מזה מספר שנים. בתקופה זו טוסקנה נמצאת במלוא תפארתה. חוגגת את האביב. אולם בד-בבד, קשה מאוד לחזות את מזג-האוויר שיהיה בפועל במרוץ. היו שנים שהאירוע התקיים בגשם ובבוץ. היו שנים, כמו למשל הפעם, שהטמפרטורות היו אידיאליות והשמש זרחה.

מקצים

103 ק"מ – מסלול מעגלי הכולל טיפוס של 3,000 מטר. לאורך הדרך פזורות 9 תחנות ריענון. זמן מקסימלי לסיום הוא 24 שעות, כשהתחנות בדרך נסגרות בזמני ביניים. ההזנקה מתבצעת לפנות בוקר בחשיכה. מקנה 4 נקודות עבור UTMB.

53 ק"מ – המקצה בנוי על בסיס המחצית השנייה הקשה יותר, של המקצה הארוך. הוא כולל טיפוסים של 2,000 מטרים. לאורך המסלול פזורות 4 תחנות ריענון. זמן מקסימלי לסיום הוא 21 שעות (לפי הזמן האחרון של רצי ה-103). מקנה 3 נקודות עבור UTMB.

מקצה שליחים – ארבעה רצים על בסיס המסלול הארוך.

15 ק"מ – מקצה "עממי" הכולל טיפוס של 460 מטר, כשבמחצית הדרך ממוקמת תחנת הזנה וריענון.

הרשמה והתארגנות

ההרשמה לאולטרה טוסקנה מתחילה ב-1 בספטמבר ומסתיימת סמוך למועד המרוץ באפריל. מחיר ההרשמה למרוץ נע בין 50-100 יורו, תלוי בתאריך ההרשמה ובמקצה. אנחנו נרשמנו למרוץ באופן עצמאי. שכרנו רכב ברומא וחדר בכפר רוקה דאורצ'יה – ממנו מוזנק המקצה הארוך (כשעתיים וחצי נסיעה מרומא). תמורת 800 יורו לא כולל טיסות, ניתן להירשם למרוץ דרך חברת Lost Worlds, ולקבל פטור ממנהלות, איסוף וחזרה לשדה התעופה ולינה במלון שבחרה החברה. בכל מקרה, אין בעיה להתארגן על רכב ודירה להשכרה בכפר. בכפר יש שפע של חדרים ודירות להשכרה במרחק דקות מנקודת הריכוז של המרוץ – כך תתאפשר ניידות במחוז וגמישות בתאריך החזרה הביתה.

ארגון

עיקר הרצים באולטרה טוסקנה הם איטלקים, רובם גברים. אולם מקומן של הנשים אינו נפקד וקיימת נוכחות נשית משמעותית. בנוסף בולטים רצים רומנים, הונגרים ואף ישראלים (12 משתתפים ב-2017 מהם 3 נשים). במקצים הארוכים משתתפים קצת פחות מ-200 רצים בכל מקצה. ל-15 ק"מ זינקו כ-100 רצים. אחוזי המסיימים הם גבוהים מאוד בכל המקצים.

לכל המסיימים מוענקת מדליה. 10 המסיימים הראשונים מכל מגדר, בכל מקצה זוכים לפרס צנוע. אין פודיום, אין פרס כספי מיוחד למנצח. אין קטגוריות גיל. עובדות אלו יוצרות אווירה של הפנינג עממי של רצי אולטרה חובבים. אולם בכל מקצה משתתפים גם קומץ של רצי עילית הזוכים ליחס מיוחד מצד המארגנים והמשתתפים. למרות האופי העממי של המרוץ, מדידת הזמנים היא מקצועית ומפורסמת באתרי מרוצים אירופאיים.

הארגון של אולטרה טוסקנה הוא מופתי וביתי. בנוסף לביב (מספר חזה) ולצמיד מדידה אלקטרוני, הערכות כוללות חולצות, בנדנות, יין ופסטה מקומיים ושפע של ברושורים של נותני חסות ואירועי ריצה נוספים באזור. ערב האירוע, מתקיים תדריך בנקודת ההזנקה של המקצה הארוך המעגלי, בכפר רוקה דאורצ'יה. רובו של התדריך נעשה באיטלקית ומקצתו מתורגם לאנגלית. התדריך חוזר על המידע המפורסם בספר המרוץ למעט מידע חשוב על תנאי הדרך הצפויים ביום המרוץ.

המשתתפים במקצים הארוכים של אולטרה טוסקנה זכאים לארוחת ערב וארוחה בסיום המרוץ, שמוגשת באולם שליד נקודת הזינוק של המקצה הארוך ברוקה דאורצ'יה. זאת, בתמורה לתלוש ארוחה שמסופק עם הערכה (ניתן גם לאכול תמורת 10 יורו). הארוחה כוללת מרק או מנת בשר עוף, פסטה, תוספות, יין ושתיה חופשית. ארוחה צנועה שמומלץ לאכול בסיום המרוץ. בערב המרוץ לא הייתי מוותר על אחת מהמסעדות בכפר עצמו או בקרבתו המגישות ארוחות כמיטב המסורת הטוסקנית הכפרית.

הזנקות מקצה ה-103, מקצה השליחים, ומקצה ה-15 מתבצעות מרוקה דאורצ'יה. מקצה ה-53 מוזנק מהכפר מונטלצ'ינו. הסעה מאורגנת לכל מי שנרשם אליה מראש, נעשית מרוקה דאורצ'יה למונטליצ'ינו ב-06:00 בבוקר. הזינוק למקצה ה-53 הוא ב- 08:45. במשך זמן ההמתנה במונטלצ'ינו מופעלת במקום הזינוק למקצה ה-53 תחנת ריענון (משותפת גם למקצה ה-103) בבית קפה נעים. כרבע שעה לפני הזינוק מבוצע חימום הפעלתי.

רצי מקצה ה-103 יכולים לשלוח תיק ציוד לתחנת הריענון שבמחצית הדרך. רצי ה-53 גם הם יכולים למסור תיק בנקודת הפתיחה שיוסע וימתין להם בנקודת הסיום ברוקה דאורצ'יה. סידור מאוד נוח כי ההסעות הם בשעה מוקדמת בבוקר הקר (2 מעלות בטרם זריחה) כך שאפשר לנסוע בביגוד חם, ולהפקיד אותו למשלוח ממש לקראת הזינוק.

הכיבוד בתחנות הריענון של אולטרה טוסקנה הוא די סטנדרטי ומבוסס על שלל סוגי משקאות, לרוב גם קולה ואיזוטון. קפה או תה חם ולפעמים גם מרק. עוגות תפוזים וצנימים המרוחים בריבה, ממרח שוקולד או דבש. לפעמים יש לימונים חתוכים ובננות. לא ראיתי ג'לים בתחנות. התחנות מבוססות על בתי קפה בכפרים לאורך הדרך, ולכן יש בהם שירותים מסודרים ואפשרות למילוי מי ברז.

אופי מסלול

כל המסלולים באולטרה טוסקנה מסומנים היטב. כל מקום בעייתי (חציית כביש, פניה לא ברורה) מאויש על-ידי מכוונים. המסלול מבוסס ברובו על שבילים המתפתלים בין גבעות, כפרים והרי טוסקנה. קטעים קצרים נעשים על אספלט. מידי פעם המסלול חוצה חורש או יער במתווה סינגל. הדרך בפירוש איננה מישורית והיא רצופה בעליות קצרות ולעיתים תלולות, וכך גם הירידות. בפועל רצים מכפר בסגנון ימי-ביניים אחד לשני. הטירה הבאה לרוב מתגלית מוקדם לעין, ומתנשאת בראש גבעה מאיימת. נכנסים לתוך נבכי סמטאותיה ומגיעים לתחנת ריענון עם קבלת פנים חמה של זקני הכפר.

במקצה ה-53 יש שתי עליות משמעותיות ממושכות השייכות גם לחלק השני של מסלול ה-103. כך גם הטיפוס לכפר מונטלצ'ינו, באמצע המקצה הארוך (לנקודה המהווה זינוק ל-53), הוא טיפוס משמעותי. הדרך היא לרוב כבושה היטב ונוחה. אולם יש קטעים שבשנים רטובות יותר יהיו בוציים מאוד וחלקלקים לאורך מספר מאות מטרים. לאור זאת, מומלץ מאוד להתארגן מראש לאפשרות של ריצה בקור בגשם ובבוץ. לכל היותר, לאור המצב בשטח, לא לרוץ עם הציוד, או לא להשתמש בו. כמו כן, לאלו שחסרי ניסיון בריצות אולטרה, מומלץ לתת את הדעת באימונים ובהכנות לעליה ממושכת 7 ק"מ/ 600 מטר שפוגשים לאחר 30 ק"מ של ריצה במקצה ה-53 ו-70 ק"מ במקצה ה-103.

סיכום

הארגון הוא מופתי, האנשים נחמדים, המסלול יפהפה, המארגנים מסבירי פנים ויוצאים מגדרם לטובת המשתתפים. אולטרה טוסקנה הוא מרוץ מושלם להתנסות ראשונה באולטרה באווירה קוסמופוליטית, ובשטח הררי הכולל עליות משמעותיות. מרוץ שטח ולא מרוץ הררי בסגנון אלפיני.

לקריאה נוספת על ההיבט החוויתי של המרוץ בבלוג של דודי אלון

השארת תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם.