לרדוף אחרי פסגות בקצה העולם – חלק שני

בפרק הקודם סיפר רועי צינמן על ההזדמנות לנסוע לניו זילנד ועל יצירת קשרים עם המקומיים לתכנון הטיול. בפרק הזה הוא נוחת בניו זילנד וחובר לקבוצת ריצה מקומית

כריס ואַלי
התחנה הראשונה בטיול היתה Rotorua, נקודת המוצא של ה- Tarawera Ultra, עיר קיט המשופעת במעיינות חמים, גייזרים ותרבות מאורית. ריס חיבר אותי לרץ אולטרה מקומי בשם כריס טאונסלי. הבחור כבן 30, חשמלאי במקצועו, שהתנדב לארח אותי בדירת הרווקים שלו ולהראות לי את המסלולים המקומיים. הוא סיים ריצה של 220 ק״מ ב- 35 שעות במהלך ה-Tarawera – שלושת המקצים ברצף זה אחר זה, וריס הזהיר אותי לא להיגרר… כריס אסף אותי ממרכז העיירה, אליה הגעתי בהסעה משדה התעופה. הוא לקח אותי לביתו ואחרי התארגנות קצרה יצאנו לנקודת הזינוק של המירוץ ביער Whakawerawera – יער של עצי ענק מרשימים אדומי גזע. שם פגשנו את חברי מועדון ריצת השטח המקומית של רוטורואה. הקבוצה מגוונת – חלקם רווקים צעירים כמו כריס וחלקם הורים לילדים.

המועדון מונהג על ידי אַלי פוטינגר (חושד שיש לה שורשים יהודיים) וקֶרי סאטר – צמד מאמני ריצה מקומיים שהם גם זוג בחייהם הפרטיים, שבנו עסק יפה של אימונים לאולטרה סביב מירוץ הטראוורה.

יצאנו לדרך – למרות העייפות ממסע טיסות ונסיעות של מעל 40 שעות – כמה טוב לרוץ ! היום היה גשום ואפור אבל מזג האוויר התייצב מעט לקראת הערב ואיפשר ריצה נוחה. טיפסנו לגבעה המשקיפה על העיר והאגם, ומשם המשכנו בסינגלים מתפתלים שלקחו אותנו דרך היער בחזרה לנקודת ההתחלה. בסה״כ שעה מהנה של ריצה בקצב נוח ושיחות עם המקומיים.

כריס טאונסלי על מסלול הטאראוורה צילום: רועי צינמן

בסוף הריצה קיבלתי סיידר וחולצה של המועדון ! איזה כיף. בערב פיצה, בירות וג׳קוזי אצל כריס. כריס מתכוון לעשות מרוץ 100 מייל מדי חודש. היעד הבא הוא מרוץ Northburn הקטלני. 100 מייל על 10,000 מטרים של טיפוס עם 3 הקפות שמצטלבות זו עם זו ומזג אוויר שיכול להיות קיצוני למדי. אלי ועוד ידידה טובה של כריס קופצות להצטרף – קרי בן הזוג של אלי נמצא במסע לחיפוש מסלולי ריצה חדשים באזורים האלפיניים של האי הדרומי. ערב נעים בשיחות על מרוצי שטח ואולטרה בעולם. אלי אירחה לאחרונה מספר רצות עילית שהשתתפו במרוץ הטאראוורה ביניהן פרננדה מאסייל הברזילאית, ומייקל וורדיאן המהיר ועתיר המרוצים עומד לפתוח את הסניף האמריקני של תוכנית האימונים המקוונת של קרי ואלי. אני מספר קצת על קהילת השטח המתפתחת בארץ. אלי מעלה זכרונות מביקור בירדן וישראל.

למחרת אני מתייר ברוטורואה, נהנה מהמעיינות החמים למרות שקצת סגרירי, וכריס לוקח אותי לשדה התעופה שם אני ממריא לוולינגטון לפגוש את בן זוגי למרוץ – ריס בק. זאת היתה הזדמנות ראשונה להתרשם מהנדיבות, הפתיחות והאירוח של ה"קיוויז".

המשך בפרק הבא