טלמון אלכסנדרי לקח על עצמו אתגר כפול: גם אולטרה שני מעט זמן אחרי ההיירוס וגם אולטרה קר במיוחד. כל הפרטים בדו"ח מרוץ

אתר המרוץ
Trail Uewersauer בצרפתית וגרמנית בלבד.

מיקום

בכפר Heiderscheid בחבל הארדנים שבצפון לוקסמבורג, כארבעים דקות נסיעה מ- Luxembourg city או כשעתיים נסיעה מבריסל (אנחנו הגענו מבריסל, כי רצינו טיסה ישירה).

זמן

המרוץ נערך באמצע נובמבר, רגע לפני שלוקסמבורג נכנסת לתרדמת החורף. בעונה זו, למעט האתרים בעיר עצמה, רוב האטרקציות התיירותיות שמחוץ לעיר כבר סגורות או פועלות במתכונת שעות מצומצמת.

מקצים

52 ק"מ, 1600 מטר טיפוס, לבודדים וקבוצות, 32 ק"מ לבודדים ול- Nordic walking.

בחודש אפריל, אחרי מספר שנים של הפסקה מריצות ארוכות, החלטתי לחזור לרוץ, ואם כבר לחזור, אז לאולטרה. נרשמתי להיירוס 50. שלושה שבועות לפני המרוץ, היה ניראה שבגלל אילוצי עבודה לא אצליח להשתתף, ומאחר ולא רצית שחצי שנת אימונים תרד לטמיון חיפשתי אולטרה אלטרנטיבי. אחרי התחשבות באילוצי עבודה ומשפחה בחרתי ב-Trail Uewersauer בלוקסמבורג. המרוץ כאמור למרחק 52 ק"מ עם טיפוס מצטבר של 1,600 מטרים. באופן מעורפל משהו, זכרתי שלוקסמבורג כמו הולנד ובלגיה, משתייכת לארצות השפלה, כך שציפיתי לטיפוס על גבעות משתפלות ולא מאתגרות מידי. בעונה זו הטמפרטורה הממוצעת באזור היא 4 מעלות. לא רצתי בטייץ ארוך כבר הרבה שנים, בטח שלא בתוספת מעיל וכפפות. בסופו של דבר הספקתי לחזור ארצה להיירוס, אבל מאחר וכבר נרשמתי למרוץ, הזמנתי מלון ושילמתי את כרטיסי הטיסה, החלטתי להשתתף גם ב- Trail Uewersauer.

ללוקסמבורג הגענו אשתי ואני ביום חמישי בערב, מתוך כוונה להתרגל מעט למזג האוויר ולהתאמן יומיים בריצה בלבוש מתאים. בשישי ושבת רצתי בהרכבים שונים של מעיל, כפפות וחמצוואר, שבסופו של דבר הפך למחמם אוזניים. במעיל ויתרתי על השרוולים ובמקומם שמתי שרוולי רכיבה. כבר בריצה הראשונה בשישי הבנתי שהגבעות הם בעצם הרים (כ-400 מטר) ושהשבילים הופכים לקרח בלילה. בשבת הטמפרטורות ירדו למעלה אחת והיה לי ממש קר באימון. ליום ראשון התחזית הבטיחה 4 מעלות ו-60% סיכוי לגשם.

ארגון

למעט כוס רב פעמית מתקפלת, שמחולקת עם ערכות המרוץ, אין ציוד חובה נוסף. לאורך המסלול 6 תחנות שתייה ומזון, שמשמשות גם כתחנות החלפה במקצה השליחים. הזינוק למקצה הארוך יוצא ב-08:45 עם Cutoff בשעה 16:00. למרות שמצוינים זמני cutoff גם בתחנות ההחלפה בדרך, ניראה לי שהם תיאורטיים בלבד.

יום המרוץ

לאחר שבמוצ"ש ירד גשם, וחששתי מריצה שלמה בגשם, הזינוק בראשון בבוקר היה במזג אוויר קפוא עם שמיים בהירים וללא עננים. אני עם מעיל, כפפות, מחמם אוזניים וטייץ ארוך. חלק מהמקומיים רצים במכנסיים קצרים ובלי כפפות. כ-300 רצים מזנקים למסלול של 52 ק"מ ועוד כ-700 למסלולים הקצרים יותר, למרוץ השליחים ולתחרות ה-Nordic walking. בשעת הזינוק במספר קטעי כביש היה עדיין קרח מהלילה. המרוץ נערך ביום ראשון, באזור כפרי ומנומנם. למי שרגיל לרוץ במרתונים הגדולים של אירופה צפויה קצת אכזבה, כי המעודדים היחידים שמופיעים מידי פעם לאורך המסלול הם או המתנדבים שמכוונים בצמתים או קרובי המשפחה של הרצים. רוב הריצה היא על שבילים סלולים וסינגלים ביערות, כאשר המעבר בין היערות השונים מתבצעת על קטעי כביש קצרים. הנוף לאורך הדרך מהמם וכולל נחלים ויערות עבותים. המסלול חולף ב-Esch-Sur-Sûr, בה יש נקודת תצפית טובה על הנוף והכפר היפה ושם גם אשתי מיירטת אותי לכמה צילומים. למעט קטעים בודדים, רוב השבילים היו רטובים אך ללא בוץ טובעני. כל השבילים מכוסים בעלי שלכת ובמהלך המרוץ החלקתי עליהם פעמיים. אחרי 20 ק"מ נפטרתי מהכפפות אבל עד סוף המרוץ סבלתי מהקור. לקראת שעות הצהריים התחיל גשם קל שלא הפריע לריצה ונשבה רוח טורדנית וקרה. המרוץ ללא קטעים טכניים וניתן לריצה מהירה כשהראשונים מסיימים בסאב 4. הריצה לא עוברת בגבעות משתפלות כפי שדמיינתי, אלא בהרים עם טיפוסים של כ-200 מטר בכל פעם. תחנות השתייה והאוכל צנועות ומשעממות, כך שלא התעכבתי בהן יותר מדקה לתחנה. בתחנות שתייה חמה וקרה, בננות, תפוזים, דברי מאפה וג'לים. היה חסר לי קצת אוכל אמיתי בריצה ובק"מ ה-40 החלטתי סוף סוף לאכול את הכריך שהכנתי בבוקר במלון. בתחנות אין כוסות חד פעמיות, כך שהכוס הרב פעמית שימושית. בסיום המרוץ אגלה שבנוסף לתה ששתיתי בתחנות, שתיתי עוד כליטר אחד בלבד משקית השתייה שלי. מעט מידי יחסית לכמויות השתייה באימון בארץ.

סה"כ 50 ק"מ זהו מרחק קצר, בשש שעות אין זמן לחשוב על "למה נכנסתי לזה ובשביל מה צריך את הריצה הזו", אין זמן למשברים או להתלבטויות. בירידות ובמישור אפשר לרוץ מהר ולמרות שהעליות האחרונות מעט קשות, אני מצליח לעקוף פה ושם רצים שכבר החלו להאט. לקראת הסיום אני נזכר שזה אולטרה שני שלי בפחות מחודש ומגביר מעט את הקצב. הקור ממשיך להציק ואני שמח שקו הסיום ממוקם בתוך אוהל גדול, כך שאשתי לא סובלת בזמן ההמתנה לסיום שלי.

סיכום

בסה"כ מרוץ מאורגן יפה עם הרבה מתנדבים שעומדים בדרך, סימון שבילים טוב ומסלול מהיר. למרות שהמסלול ארוך במספר ק"מ מהמסלול של ההיירוס והטיפוס מעט רב יותר, בשל העדר קטעים טכניים סיימתי את הריצה בזמן מהיר בכ- 25 דקות מאשר בהיירוס. המרוץ מומלץ בחום (בקור) למי שמעוניין לרוץ אולטרה קצר, ללא קטעים טכניים ומסוגל להתמודד עם ריצה בקור.

רוצים לשתף עם קהילת הריצה את דו"ח המרוץ שלכם? צרו איתנו קשר

השארת תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם.