האבולוציה של הרץ הפצוע

כמה זמן יעבור מהרגע שתרגישו בכאב ועד שתעשו עם זה משהו? הרץ הפצוע בדרך כלל ימשיך לרוץ על הכאב ויחמיר את הבעיה ורק אז יתייעץ עם "מומחים"

בואו נדבר רגע על פציעות. כולנו היינו שם או לפחות רובנו. הרגע הזה שאתה מרגיש באמצע ריצה איזה כאב קטן ברגל. "אה, זה בטח מתיחה קטנה שתעבור עד סוף האימון", אתה חושב לעצמך וממשיך את האימון כרגיל. אבל הכאב הקטן שהרגשת באימון מלווה אותך גם במהלך היום. אתה מבין שהוא שם אבל אומר לעצמך "כואב קצת אבל בטח אחרי השינה של הלילה זה יעבור". ואתה הולך לישון עם הכאב וקם לאימון הבוקר כרגיל. עושה שניים שלושה צעדים והכל בסדר. "ידעתי שזה שטויות", אתה חושב לעצמך אבל בצעד העשירי הכאב מאותת שהוא עוד כאן. "מה, נוותר על אימון? דווקא היום שהמאמן רשם לי אינטרוואלים? יאללה שטויות, יעבור. עברתי טירונות בצנחנים עם שברי הליכה אז את זה אני לא אעבור?".

וכך ממשיך הרץ הממוצע לחיות בהכחשה ולהדחיק את העובדה שיש בעיה אמיתית (גם אם לא גדולה). שלב ההדחקה הוא השלב שהפציעה מתחילה להפוך מבעיה קטנה לבעיה גדולה – תלוי מתי הרץ מתפכח. בדרך כלל הנטייה של רצים היא לרוץ על הכאב כי "מה שלא הורג – מחשל". אבל הם כבר מזמן יותר בכיוון של מה שלא הורג – משבית.

אז עוברים כמה ימים והבעיה מתחילה להציק למצפון והכאב נוכח ולא נותן לך להתעלם ממנו. "אין ברירה אני חייב לבדוק מה זה" אתה מחליט ברגע של רצינות. והאם יש משהו יותר רציני מלהעלות פוסט התייעצות עם "מומחים" בפייסבוק? מיד אתה מעלה פוסט, לפעמים עם תמונה וחץ שממקם ל"מומחים" את מקור הכאב המדוייק, ואחריו תוך כמה שניות אתה מקבל דיאגנוזה "רפואית" מפורטת הכוללת ניתוח הסיבות לכאב, ודרכי טיפול מומלצים. נכון, לא כל "המומחים" מסכימים אחד עם השני, אבל היי, קיבלת גם חוות דעת שנייה ושלישית – תראה לי קופת חולים שעובדת כל כך מהר.

ואז אתה מחליט לשקלל את העצות שקיבלת. אתה מוצא את עצמך מדביק על הרגל קינזוטייפ ורוד, שם מדרסים ושרוולי קומפרשן ומנסה לעמוד על פיתה חצי יום. בריצה הבאה, שאתה כבר לא מצליח לסיים, אתה מבין שאין ברירה ואולי צריך לראות מישהו שאשכרה למד כמה שנים וראה כמה מקרים דומים לשלך, ואולי יוכל לתת לך את הפתרון הנכון. עד שאתה משיג תור פנוי, מקבל אבחון ומתחיל טיפול, אתה כבר מושבת ומתוסכל. הלך המרתון, הלכו חודשים של אימון.

פציעות הן לא דבר בלתי נמנע. הרבה רצים מתחילים מגיעים לריצה מסיבות שונות, ולא תמיד יודעים שכדי לרוץ לאורך זמן, צריך גם לעשות חיזוקים ומתיחות. פציעות יכולות להיגרם מעומס יתר, מתוכנית אימונים לא מדורגת, מנעליים לא מתאימות ומעוד הרבה סיבות שהפתרון שלהם הוא לא הדחקה או התייעצות עם "מומחי" רשת. הרבה פעמים יש לנו תשובה בראש שרק מחפשת חיזוק אצל אחרים, ובהקשר של פציעות, זאת בדרך כלל התשובה הלא נכונה. הכאבים באים ללמד אותנו שיש בעיה שצריך להתייחס אליה. התעלמות רק תחמיר את המצב. מצד שני, צריך לסייג ולומר שלא כל כאב הוא סימן לפציעה. איך יודעים למה להתייחס וכיצד? בדרך כלל זה עניין של נסיון והיכרות עם הגוף שלכם. אם אתם לא בטוחים, עדיף להתייעץ עם איש מקצוע.