המסכמת – סיכום שבועי בעולם הריצה

השבוע ב"מסכמת" שלנו על נושא שלא מדברים עליו כמעט – הטרדות מיניות בספורט ובעולם הריצה בפרט. וגם על האתגרים של מי שכבר סימן V כמעט כל כל מה שאפשר לעשות בעולם ריצות ההרים

שוברים את מעגל השתיקה

זה הופיע רק באחת מקבוצות הפייסבוק השבוע – לא בקבוצה המונית ופעילה במיוחד, ונעלם כלעומת שבא.
הטרדות מיניות למי שעדיין לא יודע, ניתן למצא בכל תחום שרק תרצו: בפוליטיקה, בעולם העסקים, במקומות העבודה במקומות הבילוי ואפילו סתם בשיטוט ברחוב. ההטרדות הנפוצות יותר הן במקומות בהן יש יחסי מרות – בדרך כלל זו אישה שמוטרדת על ידי גבר שמעליה בהיררכיית הניהול.

בדוקו בשם "לחצות את הקווים" העוסק בהטרדות מיניות בספורט, שהעבודה עליו מסתיימת בימים אלה, התראיינה נילי אברמסקי, אחת הרצות המוכשרות בישראל, שזכתה ביותר מ-50 תארי אליפות ישראל, ושם היא מספרת כיצד אחד המאמן שלה ניסה לתקוף אותה: "זה היה המאמן הכי טוב בארץ. אין לי לאיפה לעבור, לא יעזור, זה או לפרוש, ואין מצב שאני פורשת, או להישאר בסיטואציה הלא נעימה הזאת ולספוג את זה".

"באיזה שהוא שלב זה עלה מדרגה והוא ניסה לנשק אותי. נאבקתי, הסטתי את הראש אחורה, דחפתי עם הידיים… אני בנאדם מאוד חזק… זה קשה". כמוה, נשים מתחומי ספורט אחרים מתראיינות בסרט ומספרות בכאב על כמה המאמן, שהיה בשבילן הכל, שבר את אמונן ואף התנכל להן כאשר התלוננו נגדו.

הסיפורים הגדולים כמו זה של לארי נאסר, רופא נבחרת ההתעמלות האולימפית של ארה"ב, שתקף 332 נשים ונשפט למאסר עולם, הם אלה שבדרך כלל עולים לכותרות. יחסי מאמן-מתאמנת הם שונים מיחסי בוס-מזכירה במשרד. המאמן הוא דמות נערצת, תומכת, לעיתים כמו אב ואם שהמתאמנת רוצה לרצות. לפעמים המגע הוא חלק מהפרקטיקה, אבל לפעמים הוא מיותר ועובר את הגבול. וכשהגבול נחצה אסור לשתוק כי הוא ימשיך להחצות. המסר האמיץ של נילי ואחרות הוא שצריך להוציא את זה החוצה: צריך לדבר על זה, להתלונן על מי שמטריד ולדאוג שרשויות האכיפה יטפלו בעבריינים.

אם נפגעת או הוטרדת יש למי לפנות: המרכז לנפגעות תקיפה מינית

לא מפסיק לשחק

את קיליאן ז'ורנה כמעט שאין צורך להציג. הוא אחד מהספורטאים ששמם רץ לפניהם. כמעט שאין פסגה שהוא לא כבש בעולם ריצות ההרים. הוא ניצח במרוצים הכי נחשבים בעולם כמה פעמים, קבע שיאים שטרם נשברו, ואף בחר לעצמו פרויקטים של כיבוש פסגות בעולם בזמן מהיר מאוד, לעיתים ללא שימוש בציוד עזר כגון חבלים או בלוני חמצן.

למרות תהילתו העולמית, קיליאן משתדל להתרחק מאור הזרקורים. האופי של הקטלוני הזה גורם לו לברור בעצמו מתי ועד כמה הוא רוצה להיחשף, וזה גם התנאי שהוא מעמיד בפני כל נותני החסות שלו. כמו מיליונר שאי אפשר לקנות לו מתנה ליום הולדת, כי מה כבר אפשר לקנות למי שיש הכל, כך קיליאן בתור אחד שכבר סימן V על כל מה שאפשר, מעסיק את מוחו הקודח במה עוד אפשר לעשות שעוד לא עשה.

האופי הילדותי הסקרן של לחפש מקומות חדשים ואתגרים חדשים הביא אותו לאתגר שפורסם השבוע בסרטון: קיליאן נגד טום אריק היימן – Runner VS Base Jumper. קיליאן מתגורר בשנים האחרונות בנורווגיה, ושם הוא מרבה להתאמן בשטח הטופוגרפי שהוא כל כך אוהב. טום אריק היימן הוא גם איש הרים וגם קופץ חופשי מפסגות בחליפה מיוחדת המאפשרת לו לעוף זמן רב עד שהוא פותח את המצנח.
האתגר של קיליאן לעלות מצידו האחד של הר Romsdalshornet ולרדת מצידו השני. היימן יטפס על ההר מהכיוון השני כשעל גבו ציוד הצניחה. כשיגיע לראש ההר, יקפוץ למטה. המטרה של שניהם להגיע הכי מהר לנקודת המוצא.

זה לא באמת משנה מי ניצח באתגר הזה. יותר חשובה הדרך, ההכנות, הנופים – ואולי זה המסר הכי חשוב שאנחנו, האנשים הרגילים שאין להם את היכולות של קיליאן יכולים לקחת מזה.

אין צורך לתאר את מה שקורה בסרטון – פשוט תראו בעצמכם, אבל מה שכן הוא משקף את התמצית של כל מה שהוא קיליאן: תחרותי, מהיר ואוהב לשחק בטבע.

ב-13 בפברואר ייצא סרט שמתאר את השנה הגרועה והטובה בקריירה שלו. שם הוא נותן הצצה אל מאחורי הקלעים על החיים שלו כספורטאי עילית, מדבר על הניתוחים בכתפיים, על המחויבויות שלו כלפי ספונסרים ועוד. יש למה לצפות.

הסקר השבועי

בשבוע שעבר פרסמתי סקר בקבוצת הטלגרם שלנו (זה הזמן להצטרף, מגניב שם) בעקבות השמועות על האיסור העתידי על שימוש בנעלי נייקי Vaporfly Next.

השאלה בסקר: אם היתה נעל שבוודאות הופכת אתכם ליותר מהירים, האם הייתם קונים אותה בידיעה שהתוצאה שלכם היא לא עבודה קשה נטו אלא אקס פקטור חיצוני?

א. קונה. אם אף גוף רשמי לא פסל אותה למה שאני אפסול? – 57%

ב. לא קונה. אי אפשר להתעלם מכך שהתוצאה לא משקפת את היכולות שלי. 43%

בסוף השבוע יעלה סקר חדש בקבוצה. 

שיהיה סופ"ש חמים ונעים, מוזמנים לעקוב בעמוד הפייסבוק ועמוד האינסטגרם שלי.