לא לכולם יש זמן לעקוב במהלך השבוע אחר דברים שקרו בעולם הריצה – בשביל זה הכנתי לכם את "המסכמת". כאן ארכז נקודות למחשבה על אירועים, מגמות ומחשבות שקשורות בעולם הריצה

אל תהיו נעל

זה התחיל בטפטוף חלש ממגזינים בחו"ל והפך אט אט לשיטפון של פייק ניוז שכמותו לא היה מזמן. שמועות על כך שהנעל של חברת נייקי, Vaporfly, שמאז שיצאה לשוק היתה שנויה במחלוקת, תיאסר לשימוש בשל יתרון לא תחרותי שהיא מעניקה לרץ, הפכו ל"איסור" על שימוש בנעל.

בואו ננסה להיצמד לעובדות: האם נקבעו שיאים חדשים מאז שיצאה הנעל הזאת לשוק? התשובה היא כן. האם יש מישהו שיכול להוכיח קשר בין השימוש בנעל לקביעת השיא? התשובה היא כמובן לא. את הטכנולוגיה אי אפשר לעצור. רכבת הקרבון כבר מזמן יצאה מהתחנה ואליה הצטרפו יצרניות כמו הוקה ואדידס ולכן קיים סיכוי נמוך מאוד שהנעל הזאת תיפסל.

מה שכן יכול לקרות הוא שייקבעו כללים לעתיד לגבי ייצור נעליים או לגבי בדיקת היתרון שהן מעניקות לרץ, ולפי קריטריונים אלה יוחלט האם הנעל תאושר לשימוש. בינתיים בקרב רצים חובבים בארץ ובעולם, הידיעות על היתרונות שהנעל נותנת עשו את שלהן. במרוץ היוקרתי של יפן Hakone Ekiden שהתקיים לאחרונה, יותר מ-84 אחוז מהרצים נעלו Vaporfly. אני מזכיר דווקא את יפן שבה שלטו במשך שנים היצרנים המקומיים אסיקס ומיזונו, שבמרוץ הזה הופיעו על רגלי הרצים במספרים נמוכים מאוד.

ואם תרצו זווית על הביצה המקומית, מבט מקו הסיום של מרתון טבריה מלמד שגם רצי החוד הישראלים אימצו לעצמם את הנעל במספרים לא מבוטלים.

שאלה למחשבה לרצים החובבים: אם אתם יודעים שיש נעל שבאמצעותה בוודאות תרוצו מהר יותר ממה שאתם רצים בלעדיה, האם תרגישו בנוח לדעת שזאת לא העבודה הקשה שלכם נטו, אלא תוסף חיצוני שעושה את ההבדל?

מה עם נשמה, נשמה?

הספרטניון אמנם שייך לשבוע שעבר אבל הרעש שעשה, הידהד גם לעומק השבוע הזה. האבולוציה של מרוצים, בעיקר מרוצי בוטיק קטנים, והדרך שלהם אל התודעה הקולקטיבית היא מסע מרתק בעייני. בדרך כלל העין והאוזן מסננות את הרגיל והמוכר ומחפשות את החדש, השונה וזה שיתפוס את תשומת הלב. באבולוציית המרוצים במשך שנים המרתון היה מרחק הפנטזיה, זה שרק ה"משוגעים" עושים. עם השנים כשיותר ויותר אנשים נכנסו למעגל הרצים, זה הפך נפוץ ו"רגיל".

בתקופה הזאת האולטרה מרתון וכל מי שעשה מרוצים תלת סיפרתיים נכנס לקטגוריה של "משוגע", והתחום הזה הפך להיות ייחודי ומסוקר יותר בתקשורת. אבל עם הזמן והיתרבות אירועי ריצה למרחקים ארוכים, גם האולטרה-מרתון נהפך למשהו ששומעים עליו לא מעט.

בשנים האחרונות ישראלים בודדים השתתפו במרוץ ייחודי ביוון בשם ספרטתלון. מדובר במרוץ כביש בין אתונה לספרטה למרחק של 246 ק"מ אותו צריכים המשתתפים לסיים ב-36 שעות עם קאטופים נוקשים בדרך. המרחק הגדול כמו גם תנאי הקבלה הנוקשים למרוץ, הפכו אותו לדבר הבא של "המשוגעים".

וכך נולד לו הספרטניון על ידי גלעד קראוז, מרוץ שכל כולו מוקדש למי שרוצה להשיג קריטריון לספרטלון. בסוף השבוע שעבר התאספו בפארק הירקון יותר מתנדבים ואנשי הפקה מרצים, כדי לתמוך ברצים ולעטוף אותם בעידוד ואמפתיה בדרך ליעד שלהם.

לא צריך להבין במספרים כדי לדעת שזה לא כלכלי להרים מרוץ ל-20 איש, ועוד כזה שמתקיים 24 שעות סביב השעון. נכון שמרוצים הם עסק כלכלי שאמורים מהם להרוויח כסף אבל בעולם הריצה יש גם כאלו שמה שמוביל אותם הוא לא הכסף אלא הנשמה. גלעד הוא איש של חזון ויוזמה, הספרטלון זה משהו שבדמו ולכן גם לא היתה לו ציפייה שיגיעו יותר מ-20 איש לספרטניון הראשון. הוא עושה את מה שהוא עושה מאהבה, ומי שהיה שם בסוף השבוע שעבר וראה איך האירוע הזה מנוהל, ראה אירוע שבא עם הרבה נשמה.

הצועני עשה את שלו

במשך שנים אתר Gpsies היווה מקור אמין, קל ונוח לשימוש לבניית מסלולים, שיתוף שלהם והורדה של מסלולים היישר מהטלפון הנייד ומשם בקלות לשעון. בחודשים האחרונים נמכר האתר ל- All Trails שלא עשתה בו שינויים עד לאמש (חמישי).

מעבר למראה החדש ולמיתוג שלמעשה מוחק כל זכר מהפלטפורמה הקודמת, השינוי המשמעותי ביותר הוא זה שלא ניתן כעת להוריד מסלולים בסלולר ומשם לשעון – אולי אחת מהפונקציות היותר שימושיות שהיו באפליקציה הזאת. דרך המחשב ניתן להוריד מסלולים כרגיל, אבל זה משהו שנחמד שיהיה בנוסף לאופציה של עבודה עם הסלולר. האופציה להורדה של שכבות מפה לסלולר היא כעת בתשלום.

המהלך הזה אמנם לא נוח למי שהיה רגיל להשתמש באפליקציה הזאת, אבל לדעתי יש מי שזה יעשה לו טוב  והולך להרוויח מזה. Israel Hiking Map הפופולרית תזכה בוודאי לגל של מאוכזבי ג'יפסיז. באתר ובאפליקציה ניתן לבנות מסלולים, לייצא ולשתף והכי חשוב היא ישראלית משלנו. האפליקציה נוחה לשימוש והרבה ישראלים כבר אימצו אותה כאופציה הראשונה.

רוצים עוד מזה? הצטרפו לרשימת הדיוור שלנו

השארת תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם.