עופר שלח התארח בפודקסט "קצב דיבור" ובו סיפר כיצד התגלגל לעולם הריצה, על המרתונים שעשה, מרוץ הקומרדס וההשראות שלו שאת חלקן פגש בדרך

מאחורי ח"כ עופר שלח יש כבר יותר מ-20 מרתונים וגם מרוץ קומרדס אחד. אל הריצה הוא חזר בשנות ה-30 לאחר שקודם לכן סבל מכאבי ברכיים. עם האימונים הוא התחיל להעלות מרחקים ולרגל יום ההולדת ה-42 עשה את המרתון הראשון שלו.

בראיון הוא מספר על ההרגשה בסוף המרתון הראשון שלו בטבריה ב-2002: "כשחציתי את קו הסיום הבנתי שזה לא היה כדי לסמן וי, אלא אני נהיה אדם שרוצה לרוץ מרתונים".

בראיון הוא מדבר על הפריחה של ענף הריצה בעולם ובישראל. "ב-2003 היינו במרתון ברלין 24 ישראלים, חציים כאלה שהיו רצים מקצוענים.לפני שנתיים היו יותר מ-500 ישראלים במרתון ברלין".

הוא מספר על כך שהוא אוהב לרוץ לבד. "החוויה של ריצה היא פנימית, להיות בתוך הקצב והמהירות שלך, להיות קשוב לגוף שלך. אתה במצב זן ובלי לשים לב אתה מסיים שלוש שעות ריצה ומרגיש שעברו בקושי 15 דקות. זאת חוויה פרטית כזאת – זה חילול הקודש כשמכניסים לזה אנשים אחרים. חלק מהחוויה זה לא להשוויץ בה".

שלח רץ אחד המרוצים המפורסמים בעולם, מרוץ הקומרדס בדרום אפריקה. על המרוץ הוא מספר ש"לא רציתי אף פעם אולטרה. בעייני לרוץ שני מרתונים ואז לעבור לאולטרה היה ויתור. אבל מהרגע שקראתי על הקומרדס זה ריתק אותי. זה הפך להיות המרוץ הלאומי של דרום אפריקה וב-2010 השתתפו בו 20 אלף רצים. זה מרוץ שכולו התעלות נפש – ככל שהרזרבות הגופניות שלך יורדות, הרזרבות הרוחניות עולות".

עוד בראיון הוא מדבר על מה שאפשר לעשות בפוליטיקה כדי לשפר את תרבות הספורט בישראל, ואומר שהתקציבים קיימים, צריך רק לדעת לנצל אותם כמו שצריך.

מוזמנים להירשם לפודקסט קצב דיבור ולקבל עדכון בכל פעם שעולה פרק חדש. אל תפספסו את "פרסומות שפחות" בסוף הפודקסט.

זאת קבוצת הפייסבוק שלנו (מוזמנים לעקוב) וזה הטלגרם של קצב דיבור. מוזמנים להצטרף, להגיב ולשאול שאלות את המרואיינים הבאים שלנו.

תגובה אחת

השארת תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם.