איזו היסטוריה בשנה ה-20 ל-UTMB: פודיום אמריקאי על מלא – ג'ים וולמסלי וקורטני דיוולטר כבשו את אירופה בתצוגת ריצה מדהימה

בשעה ששאמוני מתחילה לחזור לשגרה אחרי שבוע גדוש באירועים ועשרות אלפי רצים, מעודדים, משפחות וחברים, אפשר להתחיל ולסכם את השנה ה-20 של האירוע האייקוני הזה, שהפך למרוץ המשמעותי והמשפיע ביותר בעולם ריצות השטח המקצועני, ומושך אליו גם עשרות אלפי חובבים שרוצים גם לגעת בפסגות.

זאת היתה שנה היסטורית עבור האמריקאים ועבור המרוץ: ג'ים וולמסלי הצליח סוף סוף לעשות את זה. אחרי דם, לא מעט יזע ודמעות ואחרי חמש שנים של נסיונות לא מוצלחים – ג'ים הצליח לכתוב לעצמו ולהיסטוריה האמריקאית קלוז'ר שיש רק בסרטים.

אחרי שבשנה שהאחרונה עבר לגור ולהתאמן בצרפת, כל הכוכבים הסתדרו לג'ים כשחצה את קו הסיום בזמן של 19:37:43. גם העובדה שקיליאן ז'ורנה לא השתתף וגם לא פרנסואה דאהן או זבייה טבנארד – שלושתם אייקונים שטרפו את המסלול הזה וניצחו אותו כמה פעמים, נעדרו מהמסלול, בוודאי הוסיפה לביטחון ולשקט הנפשי של ג'ים.

כשנשאל ג'ים מה המוטיבציה שלו היתה הוא אמר שהוא עומד על הכתפיים של נשים אמריקניות חזקות שעשו את זה לפניו. כתבנו כאן לפני המרוץ על מה שדרוש ממנו כדי שינצח את ה-UTMB. 

המרוץ הזה, שהשנה נחשב לראשונה לגמר העולמי של ריצות ההרים, לא הפסיק לרגש, ולהפתיע. ג'ים הוא אחד מרצי ההרים המוכשרים, שהוכיחו את עצמם במרוצים בכל העולם (ניצחונות בווסטרן סטייטס, איסטריה ועוד). ועדיין, למרות נסיונות של אמריקאים לפניו (טים טולפסון היה הכי קרוב כשהגיע במקום השני), אף אחד לא הצליח לחצות ראשון את קו הסיום.

והשנה, זאת היתה השנה של וולמסלי. אמנם הוא לא תפס את ההובלה מההתחלה, ואולי בגלל זה, הוא הצליח לחזור לעצמו אחרי בעיות בטן ב-Champe Lac. הוא חגג את המסלול כשאותו מלווים ומעודדים מאות צרפתים, איטלקים ושווצרים בתחנות השונות. כשג'ים נכנס לשאמוני, הוא כבר לא יכול היה לעצור את הדמעות. אלפי אנשים עמדו והריעו לאמריקאי הראשון שעושה היסטוריה במרוץ הזה – והוא סחט את הרגע עד הסוף.

אחד האנשים שליוו אותו בתחנות ובאימונים היה פרנסואה דאהן, שחיכה לו בסיום עם חיבוק והיה שותף להישג המדהים של ג'ים.

זאק מילר שהגיע במקום השני הוביל את המרוץ בשלבים מוקדמים, וגם הוא כמו ג'ים מתייצב מדי שנה על קו הזינוק ומנסה לתת את הכי טוב שלו. השנה זה עבד לו הודות לאימונים מדוייקים יותר, והוא הצליח לדהור אל קו הסיום מתחת לעשרים שעות (19:58:58). גם הוא לא הצליח להסתיר את ההתרגשות שלו – וסגר דאבל אמריקאי על הפודיום של ה-UTMB.

ג'רמין גרנייר הצרפתי סגר את הפודיום הגברי במקום השלישי בזמן של 20:10:52.

דיוולטר. חוגגת טריפל בשאמוני צילום: © UTMB®

החגיגה האמריקאית לא הסתיימה בג'ים וזאק. כפי שכתבנו בכתבה המקדימה למרוץ, קורטני דיוולטר באה לנצח ולסגור טריפל חלומי אחרי ניצחון בווסטרן סטייטס והארד רוק 100. אף גבר או אישה לפניה לא הצליחו לזכות בשלושת התארים באותה עונה – קורטני מבצרת את מעמדה כרצה הטובה בעולם מרוצי שטח. אז אולי זה לא היה הזמן הכי טוב שלה, אבל זה באמת לא משנה: היא חגגה כל הדרך לשאמוני עם מאות מעודדים בתחפושות ובשירים שמלווים אותה בתחנות, וכשהגיעה לעיר – היא העיפה את כולם באוויר.

הגרמנייה קתרינה המרמות' הגיעה במקום השני ואת הפודיום הנשי סגרה בלנדין הירונדל הצרפתייה.

בישראלים בלט במיוחד רועי קלמר שהשתתף במקצה CCC למאה ק"מ והגיע בזמן פנטסטי של 14:37:08, במיקום חמישי בקטגוריה.

רועי קלמר על קו הסיום צילום: SPORTOGRAF

רוב הישראלים שהשתתפו במקצים השונים סיימו את המרוצים שלהם בהצלחה (17 פינישרים).

ב-UTMB שלומי קדוש ועופר רונן.

ב-TDS ברק תארי וליאור כהן סיימו את המסלול במזג אוויר קשה ומאתגר.

ב-CCC רועי קלמר, טל אגמון, ניר אמיר, אלכסי מלניק, עמית הר פז, רמי זיגדון, גדי סולומון, רינת לנדמן ופיליפ גורדון.

ב-OCC יותם פסן, שגיא בן פורת ותומר אייגר.

ב-ETC לורנס גורדון.

השארת תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם.