לאחרונה נחשפנו לעדויות של רצים על תסמונת RED-S המשפיעה באופן ישיר על מערכות הגוף ועלולה לגרום לנזקים ארוכי טווח. ד"ר קובי שרביט, רופא ספורט ומרתוניסט מסביר מהי התסמונת וכיצד יש לטפל בה

בשנים האחרונות לצד העלייה בחשיפה לריצות אולטרה מרתון בעולם, פורסמו גם עדויות של רצות שמדברות בגילוי לב על המחיר שגזרו על עצמן בדרך להצלחה.

קראנו בשנה האחרונה את הוידוי של לוסי ברת'ולומיו, על המחיר הבריאותי ששילמה בהיותה רצה מקצוענית, ולאחרונה עלתה לכותרות עדותה של מימי קוטקה, גם היא אולטראיסטית מקצוענית שכבשה את הפודיומים בתחרויות שונות ברחבי העולם, שהודיעה שהיא לוקחת הפסקה מספורט מקצועני בעקבות תסמונת RED-S. קוטקה הציפה נושא חשוב שנוגע לכל הרצים ולא רק לספורטאי סיבולת וארחיב עליו כאן.

מהי תסמונת RED-S ?

ספורטאים רבים מודעים לכמות הקלוריות והרכב המזון אותו הם צורכים, בעיקר בענפי ספורט הדורשים מבנה גוף רזה. הגבלה קלורית מסוג זה, וחוסר איזון קלורי בין צרכי הגוף וההוצאה האנרגטית, יכולים לגרום לתסמונת (RED-S (Relative Energy Deficiency in Sport.

התסמונת נפוצה בקרב רצי כביש, רצי שטח, התעמלות לסוגיה, בלט, שחייה וענפי סיבולת ובעיקר באלו העוסקים בספורט תחרותי.

בעבר התסמונת נקראה Female Athlete Triad (הטריאדה) ויוחסה לנשים, אולם השם השתנה עם ההבנה שגם גברים לוקים בתסמונת. חשוב לציין שלתסמונת השלכות משמעותיות וארוכות טווח על בריאותו של הספורטאי.

תסמיני RED-S כוללים הפרעת אכילה, ירידה במסת עצם והפרעה במחזור אצל נשים, אבל זהו רק קצה הקרחון של התסמינים. תסמינים נוספים עלולים להיות: שברי מאמץ מרובים, עייפות ניכרת שלא חולפת במנוחה, חוסר סבילות לקור (קר גם בימים חמים), אובדן שיער והתקרחות, עור יבש, יובש בנרתיק, זמן החלמה ארוך מפציעות וחבלות קלות, דיכאון, חרדה ומצב רוח ירוד, הפרעות שינה, עצירות ונפיחות, בעיות זקפה וירידה בהישגים בספורט למרות עצימות האימונים.

לסובלים מהתסמונת יגלו בבדיקות משקל נמוך, דופק נמוך, אורטוסטטיזם (נפילת לחץ דם בקימה מישיבה או שכיבה, לעמידה). בבדיקות מעבדה משלימות ניתן למצוא אנמיה והפרעות במאזן מלחים בדם (נתרן ואשלגן), ובבבדיקות הורמונליות עלולים למצוא דיכוי של צירים הורמונליים של ההיפותלמוס ויותרת המוח (ציר הורמונלי האחראי גם על המחזור, שנסגר במצבי דחק כדי לא לבזבז אנרגיה על רבייה בזמן חוסר אנרגטי). הפרעות הורמונליות נוספות יהיה בוויסות הורמוני יותרת המוח LH ,FSH. כמו כן ניתן למצוא הפרעות בהורמונים גרלין ולפטין האחראים על הרכב הגוף וויסות תחושת השובע.

בבדיקה של צפיפות עצם נראה דלדול של רקמת העצם – אוסטאופניה. דלדול העצם הוא קריטי אצל ספורטאים בעיקר בשל שברי מאמץ מרובים וחוסר יכולת להחלים כראוי מהפציעה.

חסר העצם גם הוא קשור להפרעה הורמונלית ברמת האסטרוגן הנמוכה אצל נשים, כיוון שמגביר את פעילות התאים מפרקי העצם (אוסטאוקלסטים) ופעילות נמוכה של תאים בוני עצם המושפעים מרמה נמוכה של LH. תזונה לקויה תביא פעמים רבות לצריכה נמוכה של סידן וויטמין D, שתורמים כשלעצמם לבניית עצם.

הטיפול בתסמונת RED-S

הטיפול בתסמונת לכאורה פשוט. אם נגרם כתוצאה מחוסר אנרגטי צריך פשוט להגדיל ולאזן צריכה. בפועל מדובר בטיפול מולטידיסיפלינרי כי כשהתסמונת מאובחנת, יש כבר פגיעה במערכות פיזיולוגיות רבות.

הטיפול יכול להימשך שנה ואף ויותר. הטיפול צריך להיות מרוכז אצל רופא מנוסה בתחום, דיאטנית, פסיכולוג ספורט ודורש שיתוף פעולה עם המאמן (לעיתים בעייתי).

עקרונות מנחים לטיפול

העלאת הצריכה הקלורית והרכב מזון שיענה על הצרכים, הגבלה של הפעילות הגופנית, כך שתעמוד ביכולת של הספורטאי לשמור על מאזן קלורי חיובי. טיפול הורמונלי, לפי הצורך השלמת חוסרים של וויטמין D וסידן, טיפול בדיכאון ובחרדה הנלווים ומעל לכל, חשובה סביבה תומכת של משפחה וחברים.

בטווח הארוך – יש חשיבות עצומה לטפל בתסמונת מוקדם ככל האפשר. נזקים ארוכי טווח יכולים להיות רב מערכתיים, ולפגוע בלב, בעצמות, בפוריות, במערכת ההורמונלית, בכליות, במערכת העיכול בבריאות הנפש ועוד.

העלאת המודעות לתסמונת בקרב ספורטאים ומאמניהם היא בעלת חשיבות עליונה באבחנה מוקדמת וטיפול. העיקרון המנחה צריך להניח את בריאות הספורטאי לפני הישגיו.

רק אציין שהיריעה מאד רחבה ונגעתי מעט מאוד בכל נקודה – למתעניינים יש כמות עצומה של חומר בנושא.

שנה טובה, שנחזור לשגרה מבורכת וספורט בריא ובטוח לכולנו.

  1. יונתן שחטמן

    מעניין מאוד, תודה!
    אצל ספורטאי סיבולת חובבים (כנראה כמו הרוב כאן) – מה אמור להדליק הכי הרבה נורות? אילו בדיקות יכולות לעזור בגילוי מוקדם? בדיקות דם רגילות?
    תודה מראש!

    הגב

השארת תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם.