ה-UTMB נחשב למרוץ המאה מייל המפורסם בעולם והוא התגשמות חלום עבור אלה שמצליחים להתקבל אליו. בחודשים האחרונים עמית הר פז הקדיש זמן רב לאימונים למרוץ שיתקיים בסוף החודש. בראיון הוא מספר כיצד התאמן ומה הציפיות שלו מהמרוץ

עמית הר פז נחשב לאחד מרצי האולטרה המנוסים בישראל. בשנים האחרונות הוא צבר ניסיון וקילומטרים רבים במרוצים ברחבי העולם, תוך שהוא מאתגר את עצמו פעם אחר פעם, זאת במקביל לעבודה במשרה מלאה בחברת דיסקונט קפיטל חיתום.

השנה הוא הציב לעצמו מרוץ יעד שנחשב לאחד המפורסמים בעולם – UTMB. מדובר בכ-170 ק"מ עם 10,000 מטרים טיפוס, במסלול שעובר בצרפת, איטליה ושוויץ ונחשב לאחד היפים בעולם.

בחודשים האחרונים הקדיש עמית זמן רב לאימונים כדי להגיע מוכן לשאמוני בסוף החודש בצורה האופטימלית ביותר. פגשנו אותו בטייפר, כדי ללמוד קצת על מה שעבר ועל הציפיות שלו מהמרוץ.

סיימת עכשיו תקופה אינטנסיבית של יותר מחצי שנה של אימונים. ספר בקצרה איך מתכוננים למרוץ כזה ארוך?

תהליך ההכנה למרוץ החל למעשה לפני כמה שנים, כשהחלטתי שאני רוצה להשתתף ב-UTMB. כדי להתקבל למרוץ השתתפתי במהלך השנים האחרונות במרוצים, שהיו מבחינתי מרוצי הכנה ונתנו לי את הניקוד הדרוש כדי להתקבל. המרוצים האלה הכינו אותי מצוין מבחינת המרחק שאדרש לרוץ ב-UTMB וכמות המטרים שאצטרך לטפס.

מבחינת האימונים, בגלל שאתה צריך להכין את הגוף שלך למרוץ ארוך של 170 ק"מ עם 10,000 מטר טיפוס מצטבר, אתה צריך להגיע מוכן מבחינת סיבולת לב ריאה, ובעיקר להכין את הגוף לעמוד בעומסים גדולים לאורך זמן ממושך. בגדול, השתדלתי לשמור על ממוצע של 150-160 ק"מ שבועי בשבועות העומס לקראת המרוץ עם לפחות 4,000 מטר טיפוס מצטבר, כאשר במספר שבועות מועטים עברתי את ה-180-200 ק"מ בשבוע עם 5,000 מטר טיפוס, אבל השבועות הללו היו מעטים. בשונה מתקופות אחרות, בהכנה ל-UTMB העדפתי לבצע אימונים קצרים ועצימים יותר על פני אימונים עם זמן רגליים ממושך כמקובל בענף ריצות האולטרה, אבל זה אישי.
מה שעוד שהכנסתי לשגרת את האימונים שלי זה אימונים באזור החרמון עם השפעת גובה מסויימת. התאמנתי לא מעט בגובה שבין 1,500-2,000 מטר מעל פני הים, זה עדיין לא הגובה שמצפה לי במרוץ אבל זה הכי קרוב שיש בארץ.

אתה עובד בעבודה שדורשת הרבה שעות משרד, לפעמים בתנאי לחץ. איך זה משתלב עם אימונים כל כך אינטנסיביים?

אני עובד בתחום ההנפקות בבורסה בחברה שנחשבת למובילה בתחומה ולכן יש לנו תקופות עמוסות של המון הנפקות. הריצה היא חלק משמעותי מהחיים שלי אבל אני עדיין לא עושה את זה למחייתי ואני משתדל ששגרת האימונים שלי לא תשפיע על הקריירה שלי. באמצע השבוע אני מנסה לשלב כמה שאפשר בין עבודה לאימונים ובסופ"ש אני מבצע את האימונים היותר ארוכים, בעיקר בצפון הארץ. ההכנה ל- UTMB דרשה ממני לנהל נכון את הזמן במהלך השבוע ולמצוא את המינון הנכון בין קריירה לבין שגרת אימונים, שדורשת לא מעט שעות.

מה למדת בתקופת האימונים הזאת שלא ידעת קודם?

למדתי המון על עצמי בהמון מובנים. אני באמת חושב שבהכנה ל-UTMB הצלחתי להפתיע את עצמי מבחינת המקומות הפיזיים שהגעתי אליהם באימונים ארוכים. המקומות האלה שהקושי והעייפות נפגשים ומשדרים לך לעצור אבל אתה ממשיך קדימה למרות הכל. אלה אימונים שהתועלת הפיזית והמנטלית שלהם היא עצומה ואני מרגיש שמהבחינה הזאת היכולת שלי השתפרה.

בניגוד למרוצים הקודמים שלך, למרוץ הזה התאמנת בלי מאמן. במה זה היה שונה?

לאורך השנים האחרונות הייתי עם מאמן שליווה אותי בהכנה למרוצים השונים. לפני קרוב לחצי שנה נפרדה דרכנו ברוח טובה ומצאתי את עצמי בשיא ההכנה שלי ללא תוכנית אימונים מסודרת. אני מודה שזה לא היה לי קל ובאופן טבעי זה העלה אצלי המון חששות לגבי המשך הדרך. היו לי מחשבות על למצוא מאמן חדש והיו כמה שמות על הפרק, אבל בגלל שהייתי קרוב יחסית למרוץ, לא רציתי להתחיל לשנות משמעותית את צורת האימונים שלי. ידעתי שאני עלול לשלם מחיר כבר על השינוי הזה – לפחות בטווח הקצר. במקום לפנות למאמן העדפתי לדבוק בשיטת האימונים שאני מכיר ויודע שהיא הנכונה עבורי. הדבר המרכזי שהכנסתי לתוכנית האימונים שלא היה שם קודם הוא ריצה בתנאי גובה כמו שתיארתי קודם.

אם יש טיפ אחד שהיית יכול לתת למי שמתאמן למרוץ כזה, מה הוא היה?

מאיפה מתחילים? יש המון טיפים שאפשר לתת, אבל אם אני צריך לבחור רק אחד, זה יהיה להכיר כמה שיותר את המרוץ ואת מאפייניו.
לא תמיד אנחנו יכולים להגיע מוכנים למרוץ אולטרה בהרים מבחינת האזורים שבהם אנחנו יכולים להתאמן בהם בהם בארץ. אין בארץ שום אזור הררי, לרבות החרמון, שיכול לדמות במאה האחוזים את המרוצים בחו"ל ולכן אני יכול להמליץ למי שנרשם למרוץ זה או אחר, להיכנס לאתר המרוץ, לעיין בפרטי המסלול, להכיר טוב את גרף הגבהים של המרוץ ולנסות להתאים את תוכנית האימונים שלו לתוואי השטח של המרוץ ולטיפוס המצטבר הנדרש. כמו כן, בחיפוש פשוט בגוגל וביוטיוב תמצאו המון מידע וסרטונים שיכולים להכין אתכם טוב יותר מבחינת הכרת מסלול המרוץ.

מה הציפיות שלך מעצמך במרוץ? האם יש חששות?

זאת תהיה התחרות הרביעית שלי באירופה ועדיין יש לא מעט חששות. מבחינתי האי וודאות מאוד גדולה לפני המרוץ, וזה אחד מהאתגרים היותר משמעותיים במרוצי אולטרה. יש המון נעלמים במרוץ: איך יגיב הגוף? איזה מזג אוויר יהיה? איזה יום אתפוס? ועוד ועוד. אני פשוט מקבל בהבנה שהאי וודאות היא חלק מרכזי במרוץ של המון שעות על הרגליים. אני מבין שאצטרך להיות מאוד דינמי וככל הנראה אצטרך לפתור משברים שיגיעו תוך כדי מרוץ – פיזיים ומנטליים.

תמיד מדברים על ההכנה הפיזית לאתגרים כאלה. האם יש גם כלים מנטליים שאתה לוקח איתך?

נכון, חלק מהכנה היא לא רק פיזית אלא גם מנטלית. אני חושב שבתחום של ריצות האולטרה מאוד חשוב הניסיון שאתה צובר לאורך השנים הן במרוצים והן באימונים ארוכים. לטעמי, זה מה שתורם הכי הרבה להכנה המנטלית לקראת מרוצים ובמהלכם. אני גם חושב שצריך לאהוב את מה שאתה עושה, לרצות להצליח ולהאמין שאתה יכול לעמוד באתגרים – זה לפי דעתי הבסיס להתמודדות עם הקשיים.

לסיום, שאלת השאלות, למה אתה עושה את זה? מה יש במרוצי אולטרה קשים שמושך אותך לשם?

אני חושב שתחום ריצות האולטרה עבורי הוא מפגש מעניין בין האהבה שלי לטיולים לבין האהבה שלי לריצה. באמצעות ריצות השטח אני מצליח להגיע להמון מקומות חדשים, להכיר אנשים מעניינים ולצבור חוויות והרפתקאות שרק בענף הספורט הזה אפשר לצבור.

 

תגובה אחת

השארת תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם.